התנהגות צרכנים תקציר נושא  הצרכנות הוא אחד הנושאים המאפיינים את האדם במאה 20 והמאה 21. הנושא משיק למספר תחומי דעת, כמו : שיווק, פרסום, פסיכולוגיה, כלכלה, פוליטיקה ולמעשה, אין תחום בחיי הפרט שאינו נובע מתחום הצריכה והצורך לקנות ולרכוש. השאלה : מה מניע אדם לצרוך, לקנות ? מדוע הוא עושה זאת ? כיצד הוא עושה זאת ומי מניע את מניעיו ומאוויו הכמוסים והגלויים לקנייה ? הדיון בנושא "מניעי צריכה" מניח הנחה בסיסית כי קיימת דמות של אדם צרכן שיש לו מניעים זהים ודומים עם כל קונה אחר, ואם השיווק והפרסום יזהו אותם נכון, תתקיים האפשרות למכור לצרכן כמעט כל מוצר שירצה.  ההנחה הסמויה הנוספת גורסת כי דמות האדם הקונה היא הבסיס לכל מכירה. דהיינו, המוצר המשווק פונה אל דמות צרכן מוכרת, המאפיינים הסוציו-תרבותיים שלו גלויים, וכן מניעיו, צרכיו, מינו וגילו. פילוח השוק נשען על זיהוי מניעים וצרכים והם מהווים את שוק המטרה. המסר בפרסום הוא בעצם הרעיון אותו רוצה המפרסם להעביר לקהל היעד-לצרכן, להשפיע ולשכנע אותו באמינות ואמיתות המוצר המוצע. המסר צריך להקלט בזיכרון מקבל המסר, להפנימו ולעורר אותו לחוש רגש כלשהו כלפי המסר. המטרה לעורר תחושה של קבלה ואהדה ולהמנע ככל האפשר מדחייה. אולם, בשל אופיו של המוח האנושי וכמות הקיבולת שלו בזיכרון, אין למקבל המסר אפשרות לקלוט ולזכור פרטים רבים עד כדי גודש שיפריעו לו בפיענוח המסר.
קביעת קהלי היעד-מי הוא הצרכן? היא הערכה והשערה – מי הוא מקבל המסר, הצרכן הקונה והאם אכן הפנייה אליו תשפיע. הכרת הגורמים הסביבתיים-התרבותיים ומניעי הצרכן חשובים להחדרת המוצר בתהליך הפרסום, אך גם אם מצמצמים את מקדם אי-הודאות למינימום אפשרי, עדיין קהל היעד הוא שאיפה ולא עובדה ברורה.
אסטרטגיית הפרסום, אומרת : מה לפרסם, איך, באילו אמצעי תקשורת: מודעה, סרטון, שיר…   ובאילו כלי תקשורת :
רדיו, טלוויזיה, עיתונות.
האסטרטגיה מורכבת מההחלטה לגבי המסר, אופיו ואופן עיצובו ובכך מתאימים אותו בעצם לסוג המדיה.
לא דומה מודעה בעיתון לתשדיר טלוויזיוני. מתאם גבוה בין פרסום למכירות מוכיח שהפרסום הוא גורם סיבתי לרווחים. אחד מיעדי הפרסום הוא החדרת המוצר לשוק הצרכנים ולגרום בכך להגדלת רווחי העסק.
מגמתה של התקשורת השיווקית היא לעודד, לשכנע ולהניע צרכנים לפעול בדרך מסוימת. סוג ההחלטות מותנה באופי קהל היעד או הלקוחות העומדים בפני המשווק. הפנייה לקהל יעד מורכבת למדי והצורך למיין ולסווג לקוחות וקהלי יעד חשובה כדי למקד באופן המדויק ביותר, או הקרוב לכך את סוג פניית המסר, השכנוע והעדוד לקניית המוצר. אחד המחקרים העדכניים בנושא האינטראקציה בין רגש לקוגניציה מתמצה בנושא :
"אינטלגנציה רגשית".
תפיסה חדשנית זו המתבססת על התפיסה המקובלת שאין הפרדה בין גוף לנפש מציגה גישה חדשנית לנושא השילוב של רגש ותודעה (קוגניציה). במושג זה נכללות מודעות עצמית ושליטה בדחפים, התמדה, דבקות במשימה, מוטיבציה עצמית, אמפתיה וכשירות חברתית. בניגוד לתיאוריות פסיכולוגיות המדגישות את המולד והנרכש – כאן הדגש הוא על התפתחות מתמדת.
כלומר, אין אינטראקציה בין הנעה לרגש אלא שילוב מפרה ותומך. אין חלק דומיננטי הפועל כתגובה לגירוי והאחר מפרש או – הנעה המבוססת על רגש בלבד. שילוב ללא הפרדה בין רגש לתבונה. הלקחים הרגשיים תורמים לעיצוב של מעגלי המוח ומכאן שמוח מפותח – הכרה מודעת – יוצרת הנעה גבוהה יותר.
השאלה אם צרכן-קונה פוטנציאלי אינו משתתף בתהליך? הרי לאור ההגדרות לעיל, הוצגה הנחה הגורסת כי תהליך השיווק מעורר מודעות לצרכים אצל צרכן שאינו פעיל ברגע נתון אך יפעיל מערכת קנייה ברגע שייחשף לצרכים שונים אצלו ? יסודות החליפין וסיפוק צרכים ורצונות, הם מעמודי התווך של תורת השיווק המודרנית. ההנחה היא, שחייו של הפרט שזורים במערכות חליפין של "תן וקח" עם הזולת.
"מערכות אלו נרקמות מיום שהוא נולד ועוברות כחוט השני בכל שלבי חייו. בתקופת הילדות הוא מחליף בולים עם ילדים אחרים, וכמבוגר הוא מחפש מוצרים ושירותים שיאפשרו לו ולמשפחתו להתקיים באמצעות התמורה המשולמת בזמן ובכסף. הבסיס לכל פעולות החליפין הוא קידום תועלות אישיות וסיפוק שאיפות אישיות, מאחר שצרכים ורצונות הם הבסיס לקיומו הפיסי, רוחני, כלכלי והחברתי של הפרט"