מבוא
ברחבי מרוקו, במהלך המאה ה-19, היו עשרות קהילות יהודיות, בהן כאלה שראשיתן בתקופה הטרום-ערבית, בתקופה הערבית וכאלה שנוסדו לאחר גירוש ספרד. ניתן לחלקן לפי מיקומן הגיאוגרפי לערים השוכנות לאורך חופי הים התיכון או האוקיינוס האטלנטי מחד, ולאלה השוכנות בפנים הארץ מאידך. ערי החוף ממזרח למערב, ומצפון לדרום, ניהלו קשרי מסחר עם מדינות אירופה, וגם יהודים נטלו חלק בהם ונהנו ממעמד טוב יותר ממעמדם של היהודים מהערים הפנימיות, שסבלו מיחס קשה יותר מצד המוסלמים.
חברת יהודי מרוקו אופיינה בלכידות ציבורית ומקיימת מוסדות ציבוריים, ועם זאת בלטו בה כוחות הפירוד, הנובעים מעצמאותם של יחידים המרכיבים את הציבור. מתיחות זו ניכרה בתחומי החיים העיקריים, שסוציולוגים רגילים למנות, את הכלכלה, המוסדות הקהילתיים האוטונומיים, המנהיגות הדתית ואף חיי המשפחה.
ההתייחסות ליהדות מרוקו במאה ה-19 היא כאל יהדות מסורתית, זאת עד לשנת 1918, עת הטלת התחיקה הצרפתית על הקהילה היהודית, אם כי את סופה ניתן להתחיל ולראות כבר ממחציתה של המאה ה-19, עת גברה המעורבות האירופאית במרוקו(הקפיטולציות). בתור יהדות מסורתית, הרי שיהדות מרוקו, היא חלק מכלל החברה היהודית המסורתית. החברה היהודית המסורתית מאופיינת בבסיס חברתי-תרבותי רחב ומשותף. לבסיס זה ביטויים רבים, הן באורח חיים מוחשי, הן בהלכי רוח מופשטים, בעניינים דתיים ומשפחתיים, בפוליטיקה קהילתית ובריבוד חברתי, בהתייחסות לגויים ובחינוך ילדים.
אולם, בפרטים ובדקויות של מבנה החברה, שבהם עבודה זו תעסוק, החברות היהודיות שונות זו מזו, בעיקר בגלל רקע
החברה המארחת את הקהילה היהודית. במרוקו, יהודים ומוסלמים חיים יחדיו, וכוחות חברתיים משותפים מניעים אותם. כשם שיהודים בכל מקום מציגים גוון של חברה יהודית, כך יהודים היושבים במקום מסוים כלשהו מפתחים באורחות החיים גוון פרטי ומיוחד של החברה המשותפת להם ולגויי הארץ. עניינה של עבודה זו הי מתן מבט כללי על יהדות מרוקו במהלכה של המאה ה-19, תוך כדי התבוננות והתמקדות על היבטים דתיים, חברתיים, כלכליים ומשפטיים. לכן עבודה זו תחולק למספר חלקים: החלק הראשון של העבודה יציג את דרך התייחסותה של דת האסלאם ליהדות, ומידת השפעתה על אורחות החיים של היהודים במרוקו. החלק השני יתמקד במצבם הכלכלי של יהודי מרוקו, דרכי פרנסתם, תנאי מגוריהם וכו'. החלק השלישי של עבודה זו יתמקד בשלטון הקיים במרוקו, שלטון הסולטאנים, וכיצד היהודים חיו תחת כל אחד מן הסולטאנים ששלטו במאה זו, ומה היחס לו הם זכו לקבל מהסולטאנים. בחלק זה תופיע גם התייחסות ליחסה של החברה המוסלמית, על חכמיה, והברברים, ליהודים במרוקו. החלק הרביעי יתייחס לדפוסי השלטון המקומיים בקרב היהודים, תוך שימת דגש על מוסד הנגידות. החלק החמישי יתמקד בחכמי מרוקו, להם הייתה השפעה רבה על שגרת החיים של יהדות מרוקו, שנתנה כבוד רב למעמד החכמים, ושמעה בקולו.