מבוא
קיימות מעט מאוד ארצות בעולם ללא בעיות מיעוטים, ועוד יותר מעט ללא מיעוטים כלל. רוב החברות כיום מחולקות מבחינה פנימית לקבוצות מיעוטים שונות (אתניות, לשוניות, דתיות, עדתיות ואחרות), אשר מובילות לסגנון חיים נפרד. מקורו של מיעוט יכול להיות בהגירת מספר רב של אנשים בעלי מקור אתני שונה, שפה שונה ודת אחרת. כמו כן, מיעוט יכול להתפתח על רקע אידיאולוגי או תרבותי בתוך המדינה בה הוא חי. גם במקרה של כיבוש שטח אדמה והשארת האוכלוסייה במקומה, נוצר מיעוט במסגרתה של כל המדינה או בתוך השטח הכבוש בלבד.
מיעוט עדתי בשטח כבוש, אשר נתון לקונפליקטים פנימיים ונלחץ גם על ידי גורמים חיצוניים, עלול למצוא את עצמו במצב של "מיעוט נלחץ". כזה הוא המיעוט הדרוזי ברמת הגולן, אשר נוצר בשנת 1967 כתוצאה ממלחמת ששת הימים וכיבוש אזור רמת הגולן בידי ישראל. המיעוט הדרוזי ברמת הגולן הוא חלק קטן ביותר ממיעוט דרוזי המפוזר על פני שלוש מדינות עיקריות: סוריה, לבנון וישראל.
ניתן לראות את המיעוט הדרוזי ברמת הגולן כמיעוט הממזג בתוכו סוגי מיעוטים שונים.
ניתן לראותו כחלק ממיעוט אתני (ערבי), כמיעוט דתי (דת נפרדת וסודית), מיעוט לשוני (שפתו ערבית) או מיעוט תרבותי (בעל מסורת ואורח חיים מיוחדים). המאפיין "מיעוט נלחץ", כמו זה של הדרוזים ברמת הגולן, נובע מהיות הדרוזים ממוקמים מבחינה גיאוגרפית – פוליטית בשטח כבוש על הגבול שבין שתי מדינות אויבות – סוריה וישראל – ונלחץ להזדהות מוחלטת ולנאמנות ללא סייג עם כל אחת מהן. המיעוט הדרוזי חצוי בין תמיכתו במדינה הכובשת וברצונו להישאר תחת חסותה, ובין המדינה שבתחומה חי לפני המלחמה (זבידה, 1984).
זוהי בדיוק הסוגיה אותה עבודה זו באה לבחון.
עבודה זו מתמקדת בעדה הדרוזית ברמת הגולן, ובאה לבדוק את הגורמים והסיבות המשפיעים על סוג הזהות אותה היא בוחרת לאמץ – הזהות הסורית או הזהות הישראלית. העבודה מתמקדת בחיץ הקיים בין בני העדה במקום, בדבר סוג הזהות אותה עליהם לבחור, והשיקולים העומדים מאחורי הזהות אותה הם בוחרים לאמץ והזהות ממנה הם שומרים מרחק.
לשם כך עבודה זו תחולק למספר חלקים עיקריים. חלקה הראשון של העבודה יציג בקצרה את תהליך היווצרות היישוב הדרוזי ברמת הגולן והתפתחותו עד לשנת 1967. חלקה השני יתמקד במאפייני הדת והמשפחה הדרוזיים, אשר הבנתם הכרחית לבחינת הזהות אותה הדרוזים בוחרים לאמץ. חלקה השלישי של העבודה יתמקד בתקופת הזמן שבין השנים 1967 ל-1978, תקופה שהחלה עם ראשית השלטון הישראלי ברמת הגולן, והסתיימה עם היווצרות החיץ בקרב בני העדה, בנוגע לזהות אותה עליהם לאמץ. חלקיה הבאים של עבודה זו, הרביעי והחמישי, ייבחנו את שתי קבוצות הזהות הקיימות, הסורית והישראלית, והסיבות והגורמים שהניעו את הדרוזים לבחור להשתייך לאחת מבין שתי הקבוצות ולא לקבוצה האחרת. חלקים אלו גם ייבחנו את  מערכת היחסים הקיימת בין שתי קבוצות אלו.