ארה"ב ופיתוח פצצת המימן

מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 7785
מספר מקורות 17

תקציר העבודה

מבוא
"אני מקווה לשלום, אך אני חושש שהמכונה תמיד תהא משגת את המוסר, וכאשר המוסר ידביק, יתכן וכבר לא יהיה טעם בכל זה.
אני מקווה שלא כך יהיה, אך בסופו של דבר אנו רק נמלים קטנות על פני האדמה. ואולי רק ככל שנתחפר יותר באדמה, נוכל להרהר במשמעות מעשינו. מי יודע?"ó בעידן הגרעיני יש משום יצירת שבר עמוק ביחס לכל ההיסטוריה האנושית. בפעם הראשונה האדם יצר את היכולת להשמיד את עצמו, וכל דבר חי מסביבו. אותם פחדים אפוקליפטיים קמאיים, שתמיד ליוו את התודעה האנושית, ומצאו ביטוי בהתעסקות בקץ כל הדברים והעתים כשהם מתייחסים לקטסטרופות אלוהיות(או שטניות) שמחוץ לטווח השליטה האנושי, נעשו עכשיו לאנושיים. בכוחו של האדם להיות אלוה או שטן – להביא את קץ קצה של ההיסטוריה. בעלייתו של העידן הגרעיני העניקה תרבותנו לגיטימציה פוליטית לנוכחותה של היכולת השטנית, האופן שיכולת הרג-היתר נעשתה למסדו של סדר עולם פוליטי-גלובאלי.
סיומה של מלחמת העולם השנייה יצר, ובדין, תחושה של ציפייה היסטורית לשינוי עמוק בסדרי עולם. ריחפה אז תחושה, שלאחר מלחמה כזאת, הסדר הבינלאומי חייב להשתנות. לקח המלחמה היה ברור: על מנת שציויליזציה תתקיים, יש לטפל טיפול שורש במוסד המלחמה. ציויליזציה לא תוכל לשאת מלחמה עולמית נוספת דוגמת זו שהעולם חווה.
לפיכך, חייבת להימצא דרך, כדי לשחרר את האנושות מאימת המלחמה. הברירה נראתה אז כברירה בין מלחמה וציויליזציה. אבל יותר מכל, היו אלה מראות הירושימה ונגסאקי אחראים לעיצוב סנטימנט פציפיסטי-רדיקלי זה.
למרות זאת, בין השנים 1945 ל-1949, ארה"ב הגדילה משמעותית את המאגר הגרעיני שלה, שיפרה בצורה משמעותית את אמצעי ההובלה והנשיאה של נשק זה, וביצעה ניסויים גרעיניים נוספים(על הניסויים הגרעיניים שבוצעו בין השנים 1945 ל-1955 ראה בנספח). בתקופה זו גבר החשש בארה"ב מפני עליונות צבאית סובייטית ברמה הקונווציונאלית, מה ששחרר את המתכננים האמריקאים מעכבות אסטרטגיות לגבי שימוש בנשק הגרעיני(כהן, 1989: 69). כל זה היה רלוואנטי כל עוד ארה"ב נהנתה מבלעדיות וממונופול בתחום הגרעיני.   אך, באוגוסט 1949, בריה"מ פוצצה את פצצת האטום הראשונה שלה. דבר הניסוי לא פורסם, אך תוך זמן קצר, קהיליית המודיעין האמריקאית הייתה משוכנעת לחלוטין שאומנם בריה"מ עשתה זאת. שלושה שבועות לאחר מכן, ב-23 בספטמבר 1949, הודיע נשיא ארה"ב Trumanä , בנאום לאומה האמריקאית, אודות הפיצוץ.
משמעותו של הניסוי הייתה ברורה: ארה"ב אינה נהנית עוד מבלעדיות גרעינית. עידן המונופול הגרעיני האמריקאי ערך ארבע שנים והגיע עתה לסופו.
רוב המדענים האטומיים העריכו, בסיומה של מלחמת העולם השנייה, שיש לצפות לכך, שתוך כמה שנים גם בריה"מ תגיע לפצצה אטומית משלה. בסיכומו של דבר, כך התברר, לקח לבריה"מ בדיוק ארבע שנים ושישה שבועות(הפער בין הניסוי הגרעיני האמריקאי הראשון לניסוי הגרעיני הסובייטי הראשון), על מנת להדביק את הפער. נוכח תחזיות המדענים, איש לא היה צריך להיות מופתע מכך. אך בכל זאת, הפיצוץ הכה בתדהמה מוחלטת את דעת הקהל האמריקאית, ועמה גם את הקונגרס וחלקים נרחבים מהממשל והממסד הביטחוני שציפו שלבריה"מ ייקח לפחות עשור לפתח פצצה אטומית משלה(York,
1 976: 42). בנוסף על כך, הצלחת הניסוי סימנה לעולם שבריה"מ נחושה להיות שווה, לכל הפחות, מבחינה צבאית לארה"ב.
הניסוי המחיש את מעמדה של בריה"מ כמעצמה עולמית, וסיפק להנהגה הסובייטית את הכלים הנחוצים לחיזוק מדיניות החוץ שלה(Stein, 1986: 43).
תוך כדי בירורים ואימותים ראשוניים על דבר הניסוי, החל גם להתעורר ויכוח פנימי, מצומצם אך נוקב, בדבר השאלה, מה צריכה להיות טיבה של התגובה האמריקאית לניסוי, ובמיוחד ביחס לשאלה, האם רצוי, ואולי אפילו הכרחי, שארה"ב תגיב בתוכנית גרעינית מואצת משלה לפיתוח פצצת המימן. בדיעבד, ידוע לנו שארה"ב החליטה לפתח את פצצת המימן. אבל, החלטה זו התקבלה לאחר אותו ויכוח שהתנהל בין אלו שתמכו בפיתוח פצצת המימן, לאלו שהתנגדו לפיתוחה. עבודה זו שמה לה לדגש להציג את הויכוח שהתנהל בין אותם שני צדדים, ויכוח שממנו ניתן יהיה ללמוד אודות החיוב והשלילה הכרוכים בפיתוח פצצת המימן, ולהבין מדוע ארה"ב בחרה בסופו של דבר לקבל את ההחלטה שקיבלה – לפתח את פצצת המימן.
לאור זאת, השאלות שעבודה זו תנסה לתת להן מענה הן:
1 .                  מה היו נימוקי המצדדים והמתנגדים לפיתוח פצצת המימן?
2.                  מדוע ארה"ב החליטה לפתח את פצצת המימן בסופו של דבר?
3.                  מהן האסטרטגיות שארה"ב בחרה לאמץ לפני ואחרי כניסת פצצת המימן לזירה הבינלאומית? ó  דברים שאמר נשיא ארה"ב הארי ס. טרומן, מספר שעות לאחר שהתבשר על הצלחת הניסוי הגרעיני האמריקאי הראשון   בניו-מקסיקו. הציטוט לקוח מתוך ספרו של אבנר כהן, "העידן הגרעיני כהיסטוריה מוסרית", עמ' 13-12. ä  הערה:
כל השמות וראשי התיבות המוזכרים במסגרתה של עבודה זו מופיעים בנספח תחת Glossary of Names ו- .Abbreviations