מבוא
ערב הסעודית – כיחידה פוליטית – נוצרה ועוצבה יחסית במאה האחרונה. מקורות המדינה נעוצים וקשורים בהתפתחות התנועה הוהאבית הפוריטנית במאה ה-18 שחזקה וייצבה את מעמדה של משפחת סעוד הגדולה מנג'ד שבמרכז חצי האי ערב. בני סעוד שנתמכו על ידי שבטים בדואים – הצליחו לכבוש את מרבית חצי האי.
התנועה הוהאבית דוכאה בשנים 1817-1818 על ידי כוח משלוח מצרי בהנהגת בניו של מחמד עלי. הוהאבים, לאחר שחידשו את שלטונם במחצית המאה ה-19, הובסו שנית ב-1891 על ידי שושלתו של רשיד שכבשה את כל מרכזו של חצי האי ערב.
בשנת 1932, עם איחוד נג'ד, הוקמה ממלכת ערב הסעודית המאוחדת במרבית שטחו של חצי האי ערב. ממלכה זו הייתה עד לשנת 1953 תחת שלטונו של אבן סעוד, מהשושלת הווהאבית, עת הלך לעולמו. לאחר מותו של טורקי, בנו הבכור של אבן-סעוד, סעוד, הבן השני, הפך ליורש העצר המיועד. במהלך השנים עד למותו של אבן-סעוד, גדל סעוד לצידו של אביו ואחיו, כשהבולט מביניהם היה פיצל. בין סעוד לפיצל הלכה והתפתחה לאורך השנים יריבות, יריבות שנבעה מן הרצון להפוך להיות המלך הבא של ערב הסעודית, עם מות האב.
עם מות האב, ירש סעוד את אביו, והפך להיות המלך הבא של ערב הסעודית. הפיכתו של סעוד למלך ערב הסעודית, לא הביאה לסיומה של היריבות והמתיחות בינו לבין אחיו פיצל. במהלך תקופת כהונתו של סעוד, שנמשכה כ-11 שנים, עד לשנת 1964, יריבויות אלו באו לידי ביטוי ומימוש מספר פעמים, אם כי לא זכו להסלים לידי מלחמת אחים. ב-1964, פיצל זכה בסופו של דבר לזכות בכס המלוכה, וסעוד עזב את תחומי ערב הסעודית לגלות.
עבודה זו שמה לה לדגש להתמקד במתרחש בערב הסעודית בתקופת שלטונו של סעוד.
לשם כך העבודה תחולק למספר חלקים. בחלק הראשון תבוצע סקירה אודות תקופת שלטונו של האב, אבן-סעוד, על מנת להבין ולהכיר את הרקע לחילופי השלטון. בשלב השני תבוצע סקירה אודות מהלך חייו של סעוד, תוך התבוננות בגדילתו לצד אביו ואחיו פיצל, וניסיון לעמוד על הרקע והגורמים למתיחות וליריבות ביניהם. בשלב השלישי תתבצע התמקדות רחבה בתקופת שלטונו של סעוד, תוך שימת דגש והתמקדות ביריבות בינו לבין אחיו פיצל, הסיבות לה, מהלכיה, השלכותיה ותוצאותיה. בשלבים באים של העבודה תוצגנה התייחסות נפרדת למדיניות הפנים והחוץ ששררה בערב הסעודית בתקופת שלטונו של סעוד.