עמ' פרק ראשון:
מבוא                                                                                         3-1
פרק שני:
*אטיולוגיה של האלימות הנשית                                             7-4
*גורמים המעוררים אלימות בקרב נשים                           9-7
פרק שלישי:
תיאוריות המסבירות את תופעת עבריינות נשים *הגישות הביולוגיות                                                             11-10 *הגישה הפסיכואנליטית                                                      14-12
*הגישות הפמיניסטיות                                                         15-14
פרק רביעי:
"ייצר ההרס"- מהו פשרו?                                                  
1 7-16
                                                                                                 פרק חמישי:
סוגי עבירות, שכיחותן ואופן ביצוע העבירות על ידי נשים  21-18
                                                                                                               פרק שישי:
עיבוד המאמר                                                        
2 5-22
פרק שביעי:                                                                        סיכום                                                                                   27-26
מקורות                                                                    31-28
פרק ראשון:מבוא
עבודות המתייחסות לעבריינות נשים בכלל, ולאלימות נשים בפרט ,פותחות בדרך כלל, בהצבעה על העובדה של העדר  מחקרים בתחום זה(דסגופטה,1983
, רסקו, 1979). הסברים להעדר התעניינות באלימות נשית הם על בסיס אובייקטיבי (חשיפותה ושכיחותה המועטה יחסית של התופעה זו). היות ונהוג שגברים הם בדרך כלל נוטים להיות אלימים ולא הנשים.בהקשר זה מעניין לציין , כי מרבית העבודות בתחום זה נכתבו על ידי נשים . גם עלייה בשיעור הנשים העברייניות , שביצעו עבירות אלימות והתרבות ההוכחות האמפיריות לחלקן של הנשים בתחום האלימות במשפחה , לא שינו עדיין תמונה זו.
לנוכח המציאות זו מתעוררת השאלה, האם ניתן להמשיך להתייחס לאלימות נשית כאל תופעה שולית שאינה חשובה , שאינה מסוכנת , ואשר ניתן להתעלם ממנה, או שמא זו בעיה שיש לה חשיבות , ויש להתייחס אליה בצורה מדעית רצינית.
עבודה זאת תתמקד בסוגי עבריינות נשים, בסוגי הנשים שמבצעות את העבירות , בנוסף לכך יושם דגש על אופי ביצוע העבירה על ידי האישה ,כמו כן  ההתנהגות האלימה של הנשים תיבחן תוך התייחסות להבדלים בין המינים כגורמים המעוררים אלימות ולתכונות האימננטיות של כל אחד מהמינים, אך גם יושם דגש על הגורמים האחרים שמעוררים את האלימות.
אלימות היא התנהגות שמניעיה הם רב ממדיים וכוללים גורמים ביולוגיים , חברתיים ונפשיים. בימינו עדיין תוחמת הסוציאליזציה החברתית את האלימות האינסטרומנטלית בתחום ההתנהגות הגברית , בעוד שאלימות אמוציונלית שייכת גם לתחום ההתנהגות הנשית.  הסטאטוס של האישה , ובמידה רבה גם הזהות העצמית שלה , עדיין נקבעים בהקשר לתפקיד המיני המסורתי שלה. זהותה העצמית והערכתה בחברה , יחד עם גורמי הסכנה והאיום המיוחדים לנשים, יוצרים מצב בו יש מעוררים רבים לאלימות. כך בעצם נוצרת התנהגות נשים אלימה המתפרצת לעיתים באופן אימפולסיבי. העדר הסוציאליזציה והחינוך להתנהגות אלימה , יוצרים מצב בו אלימות מתבטאת בהתנהגות  "חייתית". ניסיונות להסביר  את הקרימינליות הנשית אינם מוקדמים.התיאוריות המוקדמות המסבירות את ההבדלים הכמותיים והאיכותיים בעבריינות של גברים ונשים -1- מתבססות על ההבדלים הפיזיולוגיים בין שני המינים.(פרויד , 1943, קרשמר, 19
5 , לומברוזו, 1958).
לעומת זאת, הגישות הפסיכולוגיות והכלכליות התבססו על האטיולוגיה של העבריינות (רוברטסון ,1987). התנאים בחברתנו אינם שווים לגבי גברים והנשים, ולכן המעוררים לאלימות אף הם אינם שווים. כאשר יש מידה מספיקה של מעוררים , הנשים , כגברים,יגיבו באלימות (אדלר וסימון,1975).אמנם חשוב לשים לב כיצד השויון בין המינים ישפיע על האלימות.
ישנם דרכים רבות שבעזרתן אפשר למדוד את  האלימות הנשית. אחת הדרכים מתייחסת לכמות הנשים שהורשעו על ביצוע הפשע. דרך אחרת מתייחסת למאפיינים האישיים של הנשים כגון גזע ואתניות. Bowker&Klein
1 983, התייחסו לאלימות נשית כאל בעיה הקשורה במגדר. הם טענו שהנשים העברייניות בד"כ גדלו במשפחות בעייתיות.בנוסף לכך ניתן להתייחס שמרבית הנשים העברייניות היו חשופות לפגיעות פיזיות ונפשיות מצד הוריהן. הפתולוגיה של האלימות הנשית כגון הסוציאליזציה הלקויה, המשפחות השבורות, חוסר השגחה הורית הן הגורמים העיקריים לאלימות נשית. (.(Berger,1989
גורם חשוב נוסף לאלימות נשית הן ההפרעות הנפשיות. נשים עם הפרעות נפשיות יותר נוטות להיות אלימות מאשר נשים מאוכלוסייה הכוללת  .(Cloninger&Guze,1970) סמיט מוסיף , כי החוקרים רבים נטו לייחס את עבריינות נשים לצורות שונות של הפרעות נפשיות כמו מלנכוליה , תחושה של דחייה חברתית, תסכול מיני והיסטריה.  סובל , 1978
מתנגדת לגישה זו, להערכתה אין קשר ישיר בין הפרעה נפשית , או תכונות נפשיות מורשות , לבין התנהגות אלימה. היא טוענת כי תחרותיות, אלימות ותלותיות אינן פונקציות שהן    sex  role free,אלא הן מושפעות מתפקיד האישה בחברה ומהמבנה החברתי שלה. ישנן עובדות המעידות על כך שמתן חופש לאישה גרם לעבריינות , כי בכך נשים חשו יותר  חופש במעשיהן ויותר לגיטימציה בחברה . (Bowker,1978.Smart,1976). Noblet&Burcart,1976 טענו ששינויים בתנאים הכלכליים גרמו לשינויים בשיעורי הפשע בקרב נשים. מחקרים רבים אחרים הוכיחו , כי הסוציאליזציה של האישה אינה מעודדת התנהגות אלימה (בלום ופישר, 1978). זאת היות והשכיחות של עבירות נשים -2- היא יותר נמוכה מזו של גברים. זה גם ניתן להסביר בכך שתפקידן של הנשים בחברה כאמהות דורש מאיתן לשמור על האופי הנשי . האישה מוגדרת בחברה ואף מגדירה את עצמה, בהקשר ליחסים אנושיים. הנשים גם שופטות את עצמן במונחים של יכולתן להעניק מבחינה רגשית לאחרים (מקקללנד, 1975). תופעת עבריינות נשים הנה תופעה מעניינת ומורכבת ביותר. אם מדברים על עבריינות האלימה כאן עולה שכיחות הגברים משמעותית מזו של נשים , ולמרות השינויים שחלו בחלוקת התפקידים בין המינים , עדיין קיימת דומיננטיות גברית ברורה בעבריינות האלימה (מדניק ואח', 1982). אבל למשל באלימות התוך – משפחתית , אין הבדל בין נשים לבין גברים .
קיימים אף מחקרים המצביעים על כך , כי בתחום זה אלימות הנשים שכיחה יותר מאלימות הגברים. (וסטרדאל, 1980, סלומון, 1986).
הסטטיסטיקה הפלילית מצביע על כך היא חלקן של הנשים בקרב העבריינים הוא נמוך מאוד. בארצות הברית שכיחות הנשים העצורות קטנה פי חמישה משכיחות הגברים העצורים (ספאץ', וידום ואמס, 1986). ובישראל היא קטנה פי שבעה (משטרת ישראל, 1985). למרות השכיחות הנמוכה של העבירות המבוצעות על ידי נשים , מצביעים הממצאים על כך שאין מדובר בתופעה שולית שניתן להתעלם ממנה.