א. הפרה צפויה: סע' 17
לחו"ח תרופות קובע כי קיימות נסיבות בגינן ניתן לראות את החוזה כמופר אף שטרם הגיע מועד קיומו (גילוי דעת ונסיבות העניין, בהתנהגות/במילים). סע' זה מקנה לשלמה זכות יתירה נוספת על הזכויות הרגילות, הזכות לתבוע גם לפני הגיע מועד הקיום.
מהעיקרון הכללי של תום הלב נגזר כי החיוב הקיים בין הצדדים הוא בנאמנות לחוזה מרגע עריכתו ולא רק מהמועד שנקבע לקיומו. שיקולי מדיניות של וודאות לגבי המצב המשפטי והשאיפה להקטנת הנזק הם התומכים במתן זכות תביעתו. שלמה יוכל לתבוע בנוסף להפרה צפויה או במקומה את התרופות הרגילות הניתנות בשל הפרה (ביטול, אכיפה, פיצויים), אך זאת בכפוף לחובתו להקטין את הנזק. כפירה מילולית בחוזה מהווה הפרתו, על הכפירה להתרחש לפני מועד קיום החוזה, כפי שהתרחש במקרה הנדון. בכדי שתתקיים הפרה צפויה צריכה לעלות מהנסיבות המסקנה כי האירוע לא יתקיים כלל (עפ"י מבחן ההסתברות האובייקטיבי). גילוי הדעת של יוסי ורחל ברור וכן מן הנסיבות עצם אי קיומו של החוזה אינו מוטל בספק. בפני שלמה עומדת הברירה להסתמך על ההפרה היסודית (סע' 6 לחו"ח תרופות, הפרה יסודית היא "שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה") הצפויה ולהפעיל לאלתר את תרופותיו או להתעלם מן ההפרה ולהמתין למועד הקיום מעצם קיום הנסיבות לפני מועד ההפרה הצפויה. מלשונו של סע' 17 ניתן ללמוד כי זכותו של הנפגע אינה מחייבת אותו לנקוט פעולה כלשהי על סמך ההפרה הצפויה, לכן יכול הוא להתעלם מן ההפרה הצפויה ולהמתין עד למועד הקיום. החוזה נותר "חי" ו"פתוח" לטובתם אך גם לחובתם של הצדדים. בפסיקה אומצה –