התבגרות אקזיסטנציליאזם וסמים העבודה מוגשת במסגרת הקורס:"התבגרות , נעורים ועבריינות" המחלקה לקרימינולגיה מבוא:
עבודה זו עוסקת בקשר שבין תקופת ההתבגרות לבין השימוש בסמים באספקט הרוחני של תקופה זו  דרך גישתו של ויקטור פראנקל – האקזיסנטציאליסטית . אנו נסקור את תופעת השימוש בסמים ,מימדיה ואופיה בקרב המתבגרים במאה העשרים , תקופה המאופיינת ב"מימוש עצמי" ודוחקת לפינה את צורכי החברה או ערכים חברתיים אחרים,  וננסה לקשור בין תקופת ההתבגרות בה עפ"י משנתו של אריקסון ישנו ניסיון ליצור זהות אישית וחברתית ובין התאוריה הקיומית: תאוריית הלוגותרפיה הגורסת כי על האדם לפתח גם מהות קיומית ,כלומר , משמעות חיים  אשר עפ"י פראנקל היא היכולת שלנו לבחור בדרכים שונות בחיינו הסבוכים , פראנקל גורס כי שאלת משמעות החיים  מתחילה להתעורר בגיל ההתבגרות וכי מדובר בצורך ספציפי וכוח ראשוני המצוי בכל אדם. בשאיפה למשמעות חיים רואים פראנקל ואחרים קריטריון לבריאות הנפש.הצורך של האדם להיות משויך למשהו או מישהו, זולת עצמו, מאפשר לו להיות משמעותי ואנושי מספיק בעולם בו הוא חי.אדם שחייו נעדרים "פשר" שלמענו יחיה,נמצא במצב של "ריק קיומי"- מצב של תחושת ריקנות שאדם חש הנוצרת בעיקר ע"י תחושת חוסר בתכלית או שעמום קיומי .בעבודה אנו מציינים את מאפייניה של התרבות המודרנית וחברת השפע של ימינו אשר אינה מעודדת הגשמת ערכים חברתיים ומתמקדת יותר בהגשמה  עצמית בהיעדר מסגרת ערכית מחייבת יכול להיוותר הנוער עם ריק קיומי וזה עפ"י פראנקל  יכול ליצור ניסיון של מילוי הריק ע"י פתרונות שווא כמו שימוש בסמים.