תוכן העינינים תוכן העינינים –.עמוד
2 תקציר –
עמוד 3
מבוא –
עמודים 5-8
סקירת ספרות -…
עמודים 9-33
פרק א'- היפר אקטיביות, קשיי קשב וריכוז ..עמודים 9-14
פרק ב' – הסתגלות ודחייה חברתית –עמודים 15-20 פרק ג- ההסתגלות החברתית של בעלי היפר אקטיביות בגיל הילדות–.עמודים 21-27
פרק ד'- ההסתגלות החברתית של בעלי היפר אקטיביות בנערות ובבגרות-עמודים 28-33
מתודולוגיה …עמודים
3 4-35
דיון –עמודים
3 6-38
סיכום והמלצות –.עמוד
3 9
מקורות ..עמודים
4 0-44
תקציר העבודה מגדירה בתחילה את תופעת ההיפר אקטיביות, וחוסר הקשב, (להלן: התופעה) סקרה את ההגדרות, שניתנו לאורך השנים, עד להגדרות המקובלות בימינו. החל מן ההגדרה המוקדמת של שתיל (Still) ,שניתנה ב1902, וכינתה את אותם הילדים, שלא הצליחו להתרכז, והפגינו פעילות מוגברת כבעלי morbid defects of moral control , עד ההגדרה הנפוצה של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA), שהתפרסם במדריך ה DSM- 4.  לאחר מכן יופיע פרק אודות ההסתגלות החברתית, והגורמים להצלחה וכישלון בתחום זה.
 ההסתגלות החברתית היא חלק ממערך המיומנויות החברתית, והיכולות החברתיות, המעצבות את התנהגותו של הפרט, ומשפיעות על יכולתו לרכוש חברים, ולהוות חלק מן החברה. היא מוגדרת על פי היימן (2000) כיכולת של הפרט להסתגל לנורמות חברתיות- תרבותיות, לגלות עצמאות אישית ואחריות חברתית, להבחין בין מצבים חברתיים, ולהתאים את ההתנהגות למצב, ליחסים עם חברים קרובים, אירוע רשמי ועוד…
קיימים שני פרקים, המתארים את מאפייני ההסתגלות החברתית בגיל הילדות, ומאפייני ההסתגלות החברתית בגיל הנערות והבגרות. להסתגלות של הילדים, הלוקים בתופעה מאפיינים מעט שונים, ממאפייני ההסתגלות, המקובלים בחברה.   Merrell and Boelter (2001) מציגים במאמרם טענה, לפיה ילדים בעלי היפר אקטיביות וחוסר קשב מציגים יותר בעיות בקשרים חברתיים בשל היותם אגרסיביים, אימפולסיביים, לא בוגרים, מדברים יתר על המידה, ושתלטנים. הגיל הצעיר בצירופה של התנהגות החברתית אגרסיבית ומשחיתה (disruptive behavior) יוצרים אצל המבוגרים הסובבים את הילד מערכת לחצים וציפיות, המהוות בהמשך הדרך גורמים, המעצבים את התנהגות הילד, המגיב בחזרה למעשיהם של המבוגרים סביבו. הסתגלותם של הנערים והבוגרים, הלוקים בתופעה, שונה מאלה של שאר הנערים. קיימים גם הבדלים בין הסתגלותם של אלה, להסתגלותם של הילדים הלוקים אף הם בתופעה. עם הנערות עוצמתם של הסימפטומים יורדת, (Schweibert et al -2002)  אולם עם חלוף השנים הפערים ביכולות החברתיות, ובהסתגלות החברתית מול שאר הכיתה גדלים. (Litner-2003).
 פרק הסיכום מנתח את עיקרי ההבדלים בין מאפייני ההסתגלות בשתי קבוצות גיל אלה.
 הסתגלות חברתית בעייתית של הלוקים בתופעה בגיל הילדות יוחסה, בעיקר להתנהגות אימפולסיבית ואגרסיבית, ובעיות, שהוגדרו על ידי Oncu et al (2004) כבעיות בתחום המוחצן externalizing behavior) ).
תופעה זו בגיל הנערות והבגרות יוחסה בעיקר לבעיות בתחום המופנם (internalizing behavior), כתוצאה ממהלך החיים בילדות, וההתייחסות הרגשית אליו עם הגיע הנערות והבגרות. Biederman et al (2003) מציינים כי עם העלייה בגיל מתרחשת ירידה משמעותית בהתנהגות, המוגדרת על ידי המבוגרים 'התנהגות שלילית', ההתנהגות, שבגיל הילדות מהווה, על פי     Merrell and Boelter (2001)גורם עיקרי להצגתן של הבעיות בקשרם החברתיים. העבודה משווה את מאפייני ההסתגלות החברתית של הלוקים בתופעות ההיפר אקטיביות והחוסר בקשב, ואת הגורמים המשפיעים על הסתגלות זו בין ילדים, ובין נערים. תרומתה היא בהעלאה על פני השטח של הגורמים לקשיים בהסתגלות החברתית של הסובלים מן התופעות, ובכך עשויה להאיר את נקודות הקושי, ואת הגורמים להתנהגותם של הילדים והנערים הללו. זאת מתוך כוונה שהבנה טובה יותר של עולמם של אלה על ידי הסביבה תסייע להם להסתגל בצורה יעילה יותר בחברה. מהבחינה של המתודולוגיה, העבודה היא עבודה השוואתית, והיא בוחנת את מאפייני ההסתגלות החברתית ש ילדים ונערים בעלי הפרעות קשב וריכוז, מתוך מגמה למצוא את המשותף, ואת הנפרד מבין כלל המאפיינים.
העבודה נעשתה לאורן של שיטות המחקר האיכותי.
כלי המחקר העיקרי של העבודה היא ניתוח מאמרים.
העבודה נעזרה בשתי הדרכים העיקריות לאיסוף נתונים, ולניתוחם- האחת היא ניתוח תוך כדי האיסוף, והשניה היא איסוף הנתונים, וניתוחם לאחר מכן. (צבר בן יהושע, 1995).
 המאמרים נאספו לאור המשתנים,בהם העבודה עוסקת- משתני ההסתגלות החברתית, תופעת ההיפר אקטיביות, וגילאי הנערות והילדות. לאחר איסוף המאמרים נותח תוכנם, והתגבשו מסגרות מובנות וממוקדות של החומר האסוף. שתי המסגרות העיקריות הן: התנהגות מוחצנת,(exteranalized behavior), והתנהגות מופנמת. (internalized behavior). הראשונה, אפיינה את התנהגותם של הילדים, והשנייה את התנהגותם של הנערים.
 סיכומה של העבודה והמלצותיה התחלקו לשני חלקים- ההמלצות למורה בכיתה, והמלצות למחקרי המשך. עיקרן של ההמלצות למורה בכיתה הן בתחומי הגברת המודעות לתחושותיו, והבנת עולמו הפנימי של הילד, וכן תיאומי הציפיות והדרישות, מתוך הבנה כי הבנה וציפיות ריאליות יורידו את רמות החיכוכים, הלחץ ותחושות חוסר ההסתגלות החברתית של הילד והמתבגר, בייחוד בתקופת המעבר לחטיבת הביניים.
 ההמלצות למחקרי המשך מתמקדות בהפניות למחקרים, החוקרים את עולמו של הנער, ובעיקר את עולמו הפנימי. הכיוונים המוצעים הם מתן מענה לשאלות ספציפיות יותר, הנוגעות לתחום המופנם של ההתנהגות (internalized problems), כגון: מה קורה להערכה העצמית עם העלייה בגיל, מה משפיע עליה?