מבוא
סחר בנשים למטרות ניצול מיני הינה תופעה כלל עולמית המגלגלת מיליוני דולרים בשוק האפור. הסחר בנשים בעולם הפך למען סחר עבדים בצורה המודרנית של המאה ה-20. סחר הנשים הגלובלי הפך את אותן נשים למעין רכוש אישי לשם סיפוק שירותי מין. רוב הרווח מסחר נשים מתרכז בידי אותם "סוחרים"- סרסורים, המפתים נשים (צעירות ובוגרות יותר) ע"י הבטחות שווא של הגשמת חלומותיהן של הנשים לשיפור רמת חייהן. פעילות זו של רשת סוחרי הנשים מהווה סכנה בכמה תחומים:
–         לנשים עצמן ההופכות לשפחות מין.
–         לכלכלה שאינה מרוויחה מסחר זה.
–         לסביבה הקרובה – מבחינה חברתית, כלכלית, חינוכית ואיכות החיים.
הסחר בנשים מבוסס על "אספקה עפ"י דרישה" של ארגונים במדינות שונות. מדינות בהן תעשיית המין היא רחבה נוצר ביקוש גדול לארצות ה"מייצאות", בהן גיוס נשים לצורכי מין הם קלים בגלל מצבים שונים: עוני, רצון לברוח מדיכוי מדיני, רצון לשיפור איכות חיים וכד'.
לא תמיד אותן נשים מודעות לעיסוק אליו הן נשלחות. כאשר הן מגיעות לארצות ה"ביקוש" אין להן דרך חזרה והן נאלצות (באיומים והפחדות) לשמש את תעשיית המין.
אין ספק כי תהליך הגלובליזציה, הנמצא בתאוצה בעשורים האחרונים, מהווה קטליזטור להרחבת תופעת הסחר בנשים. לכך ניתן לצרף את המצב הכלכלי הקשה השורר בעולם, פירוקה של ברית המועצות שיצר מדינות חסרות עמוד שדרה פוליטי (שאינן מצליחות לשקם את הכלכלה כמו גם למנוע את התופעה). אין כל עוררין כי התופעה היא מנוגדת לקביעת זכויות האדם של האו"ם משנת 1949 שמתייחס בבירור לסחר בנשים עבודה זו עוסקת בסחר בנשים בקנדה. מטרת העבודה היא לסקור את מכלול הוואריאציות הכרוכות בסחר בנשים בקנדה תוך התייחסות לחוק הזנות בארץ זו.
העבודה מציגה תמונת מצב משנת 1996 ועד היום תוך התייחסות להיסטוריה. מכיוון שזו היא ארץ זרה (אינני חי ולא חייתי בה) קשה להתייחס להצעות שיפור אך ההתייחסות היא למסקנות הנובעות מהמצב.