במשנתו של היידגר אין עולם סובייקטים ואובייקטים אלא מדובר בהוויה אחת. אשר על כן, פעילות הבנייה והארכיטקטורה מהווה לשיטתו חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהחיים המוכרים ובעלי המשמעות לבני האדם, ובניגוד לתפיסה האריסטוטלית משוחררת ממובנה האינסטרומנטלי.
המושג Dwelling (דהיינו "להתגורר", "לשכון ב-"), מבטא אצל היידגר את שייכותנו לעולם והבנת מקומנו בו; בניית הבית היא שמאפשרת לאנשים להכיר ולהגדיר את עצמם בתוך קונטקסט של מרחב גיאוגרפי.