המכללה האקדמית למשפטים                                                                                                                          רמת-גן                                                                                                                                                   סמינריון עובדים זרים במשק הישראלי אפליה בכסות החוק מוגש לידי:
דר' במסגרת הסמינר:
שוק העבודה הישראלי – עובדים זרים בחברות כ"א ע"י הסטודנט:
מס' זיהוי:
תאריך הגשה:
אפריל 2006
תוכן  עניינים
מבוא.. 3
הגירה לצורך עבודה בעולם ובישראל. 4
נתוני העובדים הזרים בישראל (נתונים מעודכנים לשנת 2004) 6
קבוצות אינטרס בשוק העובדים הזרים.. 6
המצב התעסוקתי והכלכלי טרום שנת 2000. 7
מקומם של העובדים הזרים בשוק העבודה הישראלי בכלל ובענף הבנייה בפרט.. 8
חקיקה כנגד העסקת עובדים בלתי חוקיים.. 9
הגנה על זכויות העובד מכוח החוק.. 10 הסדר הכבילה. 11
מדיניות "הסדר הכבילה"?. 11
הסדר הכבילה למעסיק כבסיס לאפליה – פרשנות למסגרת הנורמטיבית.. 11
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אל מול העובדים הזרים והמבנה המפלה. 12
חוקי העבודה בישראל ואפליה בחסות החוק.. 13
חוקי העבודה בישראל והגנה מכוח החוק – אפליה מצידו של המעביד. 15
כדאיות האפליה. 17
השוואה בין-לאומית.. 20 ספרד. 21
גרמניה. 21
שוויץ. 21
ארה"ב. 22
צרפת.. 22
אוסטריה. 22
ניתוח הממצאים ודיון 22
מדיניות הממשלה וביצועה גיבוש תכנית מקיפה לטיפול בעובדים זרים..
5 פעולות להגדלת עלות העסקתם של העובדים הזרים..
5 הצעות לפתרון בעיית הכבילה. 27
הצעת הצוות הבין-משרדי 27
אפילוג 28
רשימת מקורות.. 30                                                                                                                                                                         כל בעלי החיים שווים אך ישנם בעלי חיים השווים יותר מבוא
העסקת עובדים זרים היא תופעה האופיינית להרבה משקים מפותחים שבהם רמת השכר גבוהה יחסית. מדובר בעובדים פשוטים מארצות עניות העושים במשקים אלה עבודות כגון בנייה, שירותים מקומיים וחקלאות, במחירים הנמוכים משמעותית ממחיר העסקת עובד מקומי.  בעקבות שרשרת אירועים ביטחוניים, החל משנות ה-80 במאה הקודמת, אשרו שיבשו בצורה חמורה את הגעת הפלסטינים לעבודה בישראל, בענפי הבנייה והחקלאות נוצר מחסור חמור בעובדים.
המדיניות המוצהרת הישראלית היתה כי יש להגביל את מספרם של העובדים הזרים ככל האפשר כדי שהתעסוקה והשכר של העובדים המקומיים לא ייפגעו וכדי למנוע הגירה והתיישבות קבע של העובדים הזרים בישראל. אולם בפועל, התאפשרה כניסתם של עובדים זרים רבים ללא בקרה יעילה, וכך המכסות לענפים הללו הלכו וגדלו עם השנים.   ב- 1996 נחקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. המחוקק נדרש לחקיקת החוק לאחר שהתופעה של העסקת עובדים זמניים למשך תקופות ארוכות, חלקם אף בשירות המדינה, צמחה לממדי ענק. עובדים אלה הועסקו בתנאים הנחותים משמעותית ביחס לעובדים המקבילים להם – עובדים שהתמזל מזלם והם זכו לקביעות ולחסות הסכם קיבוצי, את המציאות הזו ביקש המחוקק לשנות. דומה כי בעת חקיקת החוק עמדו לנגד עיני המחוקק שתי תכליות. כפי שניתחו בני הזוג ברק את תכלית החוק (האחד בבית המשפט העליון, השנייה בבית הדין הארצי לעבודה), המחוקק ביקש למנוע מצב שלפיו מעסיק שנזקק לשירותיו של עובד לתקופה שאינה מוגבלת יעסיקו באמצעות חברת כוח אדם, תוך פגיעה מהותית בתנאי העסקתו ביחס לעובדים "רגילים". תכלית נוספת שהנחתה את המחוקק בחקיקת החוק היתה להבטיח כי עובדי קבלני כוח האדם יקבלו את זכויותיהם מחברת כוח האדם שבה הם מועסקים. המחוקק אף תיקן את החוק בשנת 2000 כדי להשיג תכליות אלה. ב- 2002 מינה שר האוצר צוות לתכנון אופן מתן זיכיונות להבאתם לישראל והעסקתם הזמנית של עובדים זרים. ושנתיים מאוחר יותר קבלה הממשלה את  החלטה "בנושא תכנון שיטת העסקת העובדים הזרים בישראל ותנאים למתן רישיונות להעסקת עובדים זרים ביחס לענף הבניין", שהמליץ על שיטת העסקה חדשה של עובדים זרים בענף הבניין. לדידה של הממשלה, השיטה החדשה אמורה לתת מענה להבאת עובדים בצורה מסודרת ואגב כך לייקר את עלות העסקתם של העובדים הזרים, להבטיח מתן תנאים הוגנים ופיקוח נאות על העסקתם, וליתן פתרון הולם לסוגית מעבר העובדים הזרים ממעביד למעביד.
המטרות האמורות נועדו כולן, בראש ובראשונה, לסייע בהשגת היעד של צמצום מספרם של העובדים הזרים בישראל, במטרה שיוחלפו בעובדים ישראלים.
מסמך זה מתמקד בנושא אפלייה בין עובדים זרים לישראלים, באופן קונקרטי יותר, הוא עוסק בתופעה של אפליית עובדים זרים במשק הישראלי – בעיקר בענף הבנייה, כסוגיה מיוחדת של אפליית עובדים זרים, ובעצם זו מעין הלבנה של הסוגייה. המסמך מבקש לבחון את התופעה מנקודת מבטו של המפלה – קרי המעסיק, כדי להבין את הסיבות המביאות לאפלייה.
עבודה זו שמה כדגש את מערכת השיקולים של המעביד (שיפורטו בהמשך) כבסיס לתופעה של אפלייה בכסות החוק, וכגורם לתלות הדדית של המעסיק והמועסק בשמירתה של אפלייה זו כסטטוס קוו. שהרי העובדים הזרים אינם נכנסים למסגרות של דיני העבודה המקובלים. ייתכן כי עיקר הבעיה נעוץ בדיני החוזים, קרי: חוזי העבודה הקיבוציים שאינם חלים על עובדים אלו (הזרים), כמשמעותו בחוק הגנת השכר.
המתודולגיה על פיה נבחנו הדברים תשאב את עיקרה משני בסיסי מידע, האחד פסקי הדין שהתפרסמו בארץ בנושא אפליית עובדים זרים בכלל, ובמשק הבניין בפרט, ואילו האחר הינם מקורות ספרותיים ומדעיים שפורסמו בארץ ובעולם בנושא עובדים זרים. שפע החומר שנכתב על אפליית עובדים זרים בכלל, כמו גם שטף החומר שנימצא בעבור אפליית שכר בין עובדים זרים לישראלים בענף הבנייה בפרט, הביאוני, באופן אישי, לנסות ולברור את המיטב שבנמצא, בכדי לא לחרוג מגבולות היריעה. אין כוונת הדברים לומר כי שאר החומר הכתוב אינו מתאים במידה זו או אחרת לניתוח. בעטיה של בחירה וברירה זו העדפתי, כמעט תמיד, את המאוחר על פני המוקדם, ואת העדכני על פני המסורתי. מכאן שלא אחת פסקי הדין והמאמרים שנבחרו נעשו על פי מועד כתיבתם ורלבנטיות תוכנם, למעט אלו הנחשבים כנקודות ציון ומפנה בפסיקה הישראלית. כך, לדוגמא, נבחר פס"ד בז'רנו מימי הקמת המדינה מצד אחד, ופס"ד עמותת "קו לעובד" נגד ממשלת ישראל, שניתן זה מכבר מצד שני. אשר על כן, בהתייחס למבנה העבודה כנתון קבוע, ובהתייחס לזמינות החומר המצוי – כנתון משתנה, בחרתי, באופן אישי, לברור את המקורות, ועל-פיהם נקבע אופיו של המסמך. לפני סיום, בכדי להקל על הקורא, ולעניין את המעיין, שמתי לי, כעובדה, את הצורך להימנע, עד כמה שניתן, ממושגים ומשמות העלולים להקשות על שטף הקריאה. גם את ההתייחסות של כל ציטוט, הבאתי בסופו של כל עמוד, מהטעמים שציינתי לעיל. בעבור אופיו של המסמך ובעבור תוכנו, כל האחריות עלי. יחד עם זאת, תוכנם ויתרונותיהם של כל מאמר, ספר, פסק דין ודו"ח נשמרים לזכותם של הכותבים, באשר לטיבו ורמת העמקתו את הידע הנצבר על הנושא, זאת כל קורא יוכל למדוד בהתייחס לרמת המידע והידע שברשותו. אחרון דבר – השתדלתי, עד כמה שניתן, להישאר אובייקטיבי, להימנע מחוות דעה אישית, כמו-גם לנתח את הנושא על-פי מערכת האפיונים שהצגתי לעיל. מקווה אני כי, לכל הפחות, בהתחייבותי זו אעמוד.
ואם בכך הצלחתי, אזי, לפחות במשימה הראשונה שהעמדתי לעצמי צלחה דרכי.
הגירה לצורך עבודה בעולם ובישראל הגירה לצורך עבודה אינה תופעה ייחודית לישראל, אך לא נבין את סוגיית האפליה  כראוי אלא אם נעמוד על טבען המורכב של הנסיבות העומדות ברקעה. נאמר, אפוא, דברים אחדים על אודותן, ולאחריהם נפנה לבחינת ענייננו-שלנו.
הגירת בני-אדם לצורך עבודה הנה תופעה עולמית המצויה במגמת עלייה מתמדת. מדי שנה, כך על-פי הערכות, מיליוני גברים ונשים נודדים אל מחוץ לארצם בתוּרם אחר תעסוקה וביטחון אישי וכלכלי.  הגורמים המניעים הגירת בני-אדם ממדינה למדינה לצורך עבודה הנם רבים ומורכבים. הם כוללים נסיבות כעוני, מלחמות אזרחים, אסונות טבע, פערי-שכר ורמת-חיים בין מדינות, תיעוש גובר, הוזלת עלות התחבורה והתקשורת ועוד.  חלק נכבד בתנועה זו של הגירת עבודה נוטלים עובדים בלתי-מקצועיים או חצי-מקצועיים, המוזמנים לעבודה במדינות מפותחות בתחומים שמובטלים מקומיים מסרבים לעבוד בהם האילוץ הכלכלי