תוכן העניינים
מבוא ..2
תנועות ואירועים .2-3
מיהו המזרחי? -3
מתודעה להתארגנות –.3
רקע
תיאורטי -.4
סיכום .5
◄                     מבוא
 מחאה חברתית בישראל היא כלי אחד מבין רבים המאפשר שינוי יחסי הכוחות החברתיים.
אולם, לא כל מחאה חברתית מצליחה לסחוף אהדה מהחברה ומהשלטון ובכך נפגמת השפעתה. ארגון חברתי או מחאה חברתית של קבוצה, נבחנים בהשפעתם על השיח הציבורי ובעמידתם מול הממסד הפוליטי ומדיניותו.
עבודה זו עוסקת במחאה חברתית-מזרחית של קבוצות שונות ומציגה סרגל זמן של תנועות מחאה מזרחיות ספציפיות בישראל. ברצוני לדון בשאלה כיצד השתנה אופי המחאה המזרחית בישראל והאם קיים חוט מקשר בין מחאות המזרחים השונות משנות ה-60   עד ימנו.      המחאה המזרחית בישראל תתואר בעבודתי על ידי התמקדות בשלושה ציוני דרך עיקריים:
אירועי ואדי סאליב ב-1959, פעילותם של "הפנתרים השחורים" בשנות ה-70 ופעילותה של "הקשת המזרחית הדמוקראטית" כיום. הפעילות המחאתית-מזרחית שהעלתה את הנושא העדתי לדיון ציבורי ואף הפכה אותו ללגיטימי בשיח הפוליטי, עברה דרך ארוכה במשך השנים. עבודתי עוסקת בשאלת השתנות אופי המחאה- מגילויי אלימות ספונטאניים כנגד המשטרה ועד לפעילות פוליטית ממוסדת הפונה לכלל האזורים בארץ. העבודה מנסה לבחון האם קיים דמיון בין המחאות לאורך השנים והאם יש ביניהן חוט מקשר בנוגע למטרות, אופן הפעילות, היכן צמחה המחאה וכיצד השפיעה מבחינה ציבורית ופוליטית.      במהלך העבודה זו יוצג רקע כללי בנושא המחאה העדתית בישראל ומקורותיה, מתוך הבנה שלא ניתן לנתק את המקרים הללו מהסביבה או מהתנאים מהם צמחו .
◄                     לסיכום מאורעות ואדי סאליב", ומאוחר יותר "התפרעויות הפנתרים השחורים" ולבסוף פעילותה של "הקשת הדמוקראטית המזרחית" ביטאו אם כן את קצה הקרחון של המאבק, המתנהל מאז קום המדינה ועד היום, בין האתוס הציוני לבין תרבותם הרב-גונית של עולי ארצות הרב וארצות האסלאם.
 ישנם הבדלים בין שתי התפיסות, ההבדלים הם בשיטת המאבק, ביסודות עליהם מבוססת הזהות המזרחית: בקרב הפנתרים השחורים- יסודות אתניים משותפים ונחיתות מעמדית, בקרב אנשי הקשת הדמוקרטית המזרחית: הכרה בדיכוי הממסד האשכנזי, הכרה ביסודות האתניים המשותפים ובפעילות חברתית למען מיעוטים אחרים כמאפיינים את הזהות המזרחית.