תוכן עניינים
1.         חוק הסכמים קיבוציים – התשי"ז – 1957. 2
2 .         מטרת העבודה. 2
3 .         כיצד החוק משפיע מבחינת משאבי אנוש?. 3
4 .         ניתוח נגזרות של החוק. 3
5.         המצב המצוי 4
6 .         מהו המצב הרצוי 5
7.         ההשלכות. 6
8 .         מהן ההשלכות של תיקון הליקויים.. 7
9.         ניתוח מושכל בין רצוי לצפוי 7
1 0.        ברמת הפרט. 7
1 1.        דרכי פעולה. 8
1 2.        בית דין לעבודה. 8
1 3.        ניתוח וראיה ביקורתית. 10 לפני קום המדינה, החלה ההסתדרות הכללית לקבוע את תנאי העבודה של העובדים היהודים בא"י במסגרת הסכמים קיבוציים. ואולם, עד שנת 1957, לא היה לכך גיבוי חוקי. עם חקיקת חוק ההסכמים הקיבוציים, חידש המחוק חידוש גדול בתחום מערכת יחסי העבודה הקיבוציים. החידוש התבטא בכך שחוק זה הסיר את כל ההיבטים המשפטיים של היחסים החוזיים במערכת זו. החוק קבע מה הן הדרישות החייבות להתמלא כדי שהתקשרות מסוימת תוכר כהסכם קיבוצי. בסעיף 1 לחוק ההסכמים הקיבוציים המחוקק תחם את הנושאים שאפשר להסדירם בהסכם קיבוצי:
·               התנאים הקובעים הליכים לגבי קבלת עובדים לעבודה או פיטוריהם.
·               תנאי העבודה של העובדים הכפופים להסכם הקיבוצי.
·               יחסי העבודה – הכוונה להוראות המסדירות את יחסי הגומלים בין האיגודים המקצועיים לארגוני המעסיקים המשמשים צדדים להסכם קיבוצי ולהוראות המסדירות את היחסים בין כל ארגון לחבריו.
·               הזכויות והחובות של הארגונים החתומים על ההסכם. הכוונה להוראות החוזיות בהסכם הקיבוצי, כגון: הוראות בעניין משך ההסכם, כיצד ומתי אפשר לבטלו או לחדשו וכדומה.
חוק ההסכמים הקיבוציים מתנה מתן הכרה בהסכם קיבוצי בקיומם של תנאים מהותיים: כתב והגשה לרישום. התנאי הראשון; ההסכם חייב להחתם בכתב והוא הדין לגבי כל שינוי בו או להארכתו. דרישת הכתב היא מהותית, בלעדי הכתב לא יוכר המסמך כהסכם קיבוצי מכוח החוק. קביעת תנאי זה נועדה לוודא שאלה הכפופים להסכם הקיבוצי ידעו את היקף חובותיהם וזכויותיהם. תנאי הכתב ממלא פונקציה נוספת והיא פרסום ההסכם ברבים שכן הוא מהווה מקור משפטי. התנאי השני הוא הגשת ההסכם לרישום. תנאי זה קובע כי תוך חודשיים מתאריך החתימה יוגש המסמך לרישום לממונה הראשי על יחסי עבודה אשר שר העבודה והרווחה הסמיכו כרשם ההסכמים הקיבוציים.