השוואה בין השפעת המשפט העברי על הישראלי בנושא המתת החסד
| מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| מקצוע | משפטים |
| שנת הגשה | 2005 |
| מספר מילים | 5565 |
| מספר מקורות | 25 |
תקציר העבודה
התקדמות הרפואה והיכולת הרפואית להאריך חיי אדם מעבר למה שהיה מקובל וידוע בעבר באמצעים טכנולוגיים מציפה את הדילמה הערכית בדבר הגבולות הראויים והסיטואציות בהן יש להאריך באופן מלאכותי את חייהם של חולים סופניים, ומהם הגבולות? היותה של מדינת ישראל מדינה "יהודית ודמוקרטית" מקרינה גם על הדיון בשאלה זו. נשאלת השאלה האם הזכות למות בכבוד היא זכות חוקתית? סוגיית האפשרות למתן הזכות ל"המתת חסד" זכתה להתייחסות רחבה בפסיקה בפס"ד של ביהמ"ש העליון בעניינה של יעל שפר. גם חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996, מסדיר נושאים שונים בתחום. אדון בהיבטים של קדושת החיים מול כבוד האדם, בדילמה החוקתית במדינה "יהודית ודמוקרטית", ובהיבטים והתפתחות במשפט העברי והישראלי.
אין לומר כי המשפט העברי אינו משמש ככלי עזר לחקיקה חדשה וכאמת מידה בה בוחנים השופטים את הנושא. פרשת שפר הנה דוגמא לכך, ודוגמא נוספת לכך הנה הצעת החוק של ועדת שטיינברג בדבר "החולה הנוטה למות", אשר אינה משנה באופן ניכר את נקודת האיזון ההלכתית בדבר אפשרות המתת החסד.
תוכן עניינים
1) מבוא – עמוד 2.
2) פרק א' – רקע – עמודים 7-3.
3) פרק ב'- גישת הדין העברי – עמודים 12-8.
4 ) פרק ג' – גישת הדין הישראלי – עמודים 17-13.
5) פרק ד' – השוואה בין המשפט העברי לישראלי – עמודים 19-17.
6) סיכום – עמוד 20.
7) ביבליוגרפיה – עמודים 22-21.
