האם ניתן להגביל את הגישה לאתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים לילדים ברשת האינטרנט?
תוכן עניינים

1 .                מבוא ..3
2 .                סקירת וניתוח הכשלים שמניחים לתופעה להתקיים ..7
3 .                סקירת לגבי חוקים ומשפטים –…10
4 .                ניתוח מוסרי באמצעות עקרונות מוסר בעסקים -13
5.                ביבליוגרפיה -16

1 .      מבוא
לאינטרנט יש הרבה מהמשותף עם אמצעי תקשורת אחרים:
כמו שירות הדואר, האינטרנט מאפשר לשלוח מכתבים דרך הדואר האלקטרוני (e-mail); כמו הטלפון, האינטרנט מאפשר למשתמשים לשוחח עם אנשים אחרים דרך קבוצות דיון או דרך אתרי צ'אט (שיחות); כמו הספרייה, האינטרנט מכיל מידע כמעט על כל נושא אפשרי, באמצעות ספרים, מאמרים, וידאו והקלטת מוזיקה; כמו העיתון, האינטרנט מספק מידע חדש כל יום, כולל חדשות מהעולם ומידע בתחומי עסקים, ספורט, טיולים, בידור, פרסומות וכדומה.
האינטרנט הנו כלי, אשר ניתן להשתמש בו ליצירת תקשורת, לקבלת מידע  ולתעסוקה בשעות הפנאי.
האינטרנט הנו ספרייה המכילה מידע רב על כל נושא, קל לגישה, למחקר וללמידה. בעולם של טכנולוגיה מתקדמת ובעידן של אוטוסטרדת המידע, זהו כלי הכרחי ומרתק עבור ילדים, בני-נוער ומבוגרים כאחד.
האינטרנט הוא, אמנם, כלי חיוני בימינו, אולם כמו בכל דבר טוב, יש בו גם צדדים שליליים, שיש להיות מודע להם, על מנת לדעת כיצד להימנע מהם וכיצד להילחם בהם. עובדה זו מקבלת משנה תוקף בכל הנוגע לאוכלוסיית הגולשים מקרב הילדים ובני-הנוער. האינטרנט אינו רק חלון, שדרכו ילדים יכולים להיכנס לעולם המידע, אלא הוא עלול להיות, לעתים, פתח כניסה לגורמים שעלולים לפגוע, בצורות שונות, במשתמשים אחרים. על כן, חובה להשתמש בכלי זה בצורה זהירה וחכמה.
כמו מרבית ההורים, המחנכים את ילדיהם כיצד להתמודד עם זרים, אלו סרטים מותר לראות בטלוויזיה או בקולנוע ולאלו מקומות מותר להם ללכת, חשוב לקבוע מערכת נורמות וחוקים דומים לילדים אשר משתמשים באינטרנט, ולהיות מודעים לשימוש שהם עושים בו.
למשתמשים באינטרנט ישנה גישה קלה לפורנוגרפיה בכלל ולפורנוגרפיה של ילדים, בפרט, באמצעות תמונות וקבוצות דיון. לעתים, המשתמשים נתקלים במידע מסוג זה גם כאשר הם אינם מחפשים את החומר הנ"ל. מנגד, ישנם מקרים שבני-נוער יחפשו בצורה אקטיבית מידע או דיונים בנושא, כחלק מתהליך התבגרותם, סקרנותם והתעניינותם בעולם המבוגרים.
חשיפה לפורנו עלולה ליצור בקרב הילדים סף גירוי גבוה, כזה שמתאים יותר למבוגרים. על מנת להתעורר מינית יצטרכו הילדים להיחשף לדברים בוטים, ולא למה שמתאים לגילם ולהתפתחותם המינית, מה שיפריע למסלול הרגיל של יצירת קשר נכון, אמוציונאלי ומיני עם בן או בת זוג שמתאימים להם.
2.      מבוא
לאינטרנט יש הרבה מהמשותף עם אמצעי תקשורת אחרים:
כמו שירות הדואר, האינטרנט מאפשר לשלוח מכתבים דרך הדואר האלקטרוני (e-mail); כמו הטלפון, האינטרנט מאפשר למשתמשים לשוחח עם אנשים אחרים דרך קבוצות דיון או דרך אתרי צ'אט (שיחות); כמו הספרייה, האינטרנט מכיל מידע כמעט על כל נושא אפשרי, באמצעות ספרים, מאמרים, וידאו והקלטת מוזיקה; כמו העיתון, האינטרנט מספק מידע חדש כל יום, כולל חדשות מהעולם ומידע בתחומי עסקים, ספורט, טיולים, בידור, פרסומות וכדומה.
האינטרנט הנו כלי, אשר ניתן להשתמש בו ליצירת תקשורת, לקבלת מידע  ולתעסוקה בשעות הפנאי.
האינטרנט הנו ספרייה המכילה מידע רב על כל נושא, קל לגישה, למחקר וללמידה. בעולם של טכנולוגיה מתקדמת ובעידן של אוטוסטרדת המידע, זהו כלי הכרחי ומרתק עבור ילדים, בני-נוער ומבוגרים כאחד.
האינטרנט הוא, אמנם, כלי חיוני בימינו, אולם כמו בכל דבר טוב, יש בו גם צדדים שליליים, שיש להיות מודע להם, על מנת לדעת כיצד להימנע מהם וכיצד להילחם בהם. עובדה זו מקבלת משנה תוקף בכל הנוגע לאוכלוסיית הגולשים מקרב הילדים ובני-הנוער. האינטרנט אינו רק חלון, שדרכו ילדים יכולים להיכנס לעולם המידע, אלא הוא עלול להיות, לעתים, פתח כניסה לגורמים שעלולים לפגוע, בצורות שונות, במשתמשים אחרים. על כן, חובה להשתמש בכלי זה בצורה זהירה וחכמה.
כמו מרבית ההורים, המחנכים את ילדיהם כיצד להתמודד עם זרים, אלו סרטים מותר לראות בטלוויזיה או בקולנוע ולאלו מקומות מותר להם ללכת, חשוב לקבוע מערכת נורמות וחוקים דומים לילדים אשר משתמשים באינטרנט, ולהיות מודעים לשימוש שהם עושים בו.
למשתמשים באינטרנט ישנה גישה קלה לפורנוגרפיה בכלל ולפורנוגרפיה של ילדים, בפרט, באמצעות תמונות וקבוצות דיון. לעתים, המשתמשים נתקלים במידע מסוג זה גם כאשר הם אינם מחפשים את החומר הנ"ל. מנגד, ישנם מקרים שבני-נוער יחפשו בצורה אקטיבית מידע או דיונים בנושא, כחלק מתהליך התבגרותם, סקרנותם והתעניינותם בעולם המבוגרים.
חשיפה לפורנו עלולה ליצור בקרב הילדים סף גירוי גבוה, כזה שמתאים יותר למבוגרים. על מנת להתעורר מינית יצטרכו הילדים להיחשף לדברים בוטים, ולא למה שמתאים לגילם ולהתפתחותם המינית, מה שיפריע למסלול הרגיל של יצירת קשר נכון, אמוציונאלי ומיני עם בן או בת זוג שמתאימים להם. הנזק יכול להיות גם לטווח ארוך פורסם באתר במבילי 2005.
כעת נבחן את המיתוסים של הכלכלה הקלאסית:
מיתוס העסקים בלא מוסר – ראייה מוסרית תפגום בטובת הכלל, כלומר בעלי אתרי האינטרנט לא צריכים לחשוב על הפגיעה שעלולה להיגרם לילדים ובני נוער מעצם חשיפתם המוקדמת לפורנוגרפיה.
מי שמכתיב את קיום האתרים הנו כמות הגולשים באתר, למרות שרבים מהם מגיעים לשם באקראי, ללא  כוונה מוקדמת של חיפוש אתרי סקס.יש ביקוש גדול ולכן קיימים אתרים מסוג זה.
אתרים רבים משתמשים ברחיצה מוסרית, הם מנסים לעשות רושם שיש חשיבה מוסרית אחרי מעשיהן ומעצם העובדה שיש אזהרה המבקשת מהגולש להצהיר שהוא מעל גיל 21 פוטרת את הבעלים של האתר מאחריות.
מיתוס עסקים כמשחק – כל מה שמותר במסגרת החוק הוא לגיטימי, יש כללים זהים לכולם, כללי המשחק זהים לכולם, כולם יודעים את הכללים וכפופים להם. אין איסור לקיומם של אתרים פורנוגרפיים ברשת האינטרנט מטעמים של חופש הביטוי והחופש למידע. במציאות שניים משחקים ושלישי נפגע, ילדים ובני נוער נחשפים לאתרים שאינם מיועדים להם, ועלולים להיפגע מהתכנים המופצים באתרים בעלי תכנים פורנוגרפיים.
מיתוס השוק כג'ונגל – עולם העסקים הוא א-מוסרי, מה שרלוונטי הוא החזק שורד, מביא לכך שהטובה העצמית מובילה לטובת הכלל, התחרות מדרבנת אותם. העסקים פועלים על מנת לשרוד, הפעלת שיקול מוסרי אינה קיימת, אלא רק נושא ההישרדות הדריסה של הכול בדרך להגשמת המטרה.
המלחמה על כמות הגולשים באתר ופיתויים של בעלי אתרי האינטרנט הפורנוגרפיים את הגולשים להיכנס לאתר גדולים, ואין חשיבות לגיל המשתמשים, הפרסומים והגישות נעשים גם באתרים שבהם גיל הגולשים הוא בגילאי העשרה, שכמובן לא צריך לאפשר גישה כל כך חופשית במיוחד מאתרים שגלישת הילידים בהם שכיחה, ומהווה פתח לגלישה לא מתאימה לילדים.
האם אכן הישרדות היא מטרת הפירמה, מה מטרת הפירמה באמת?
מיתוס הרווח – מטרתה של הפירמה הנה למקסם את הרווחים, שיקול ערכי סותר את שיקולי הרווח ולכן נדחה הצידה, מה שחשוב לפירמה הוא כמות הגולשים באתר, ללא קשר לגיל הגולשים שלא אמורים לגלוש באתרים אלה.
השאלה היא ממה מרוויחים מאתרי פורנו או מייצור מכונות שיכולות להציל בני אדם, הרווח כאן הוא יחסי ויש כאן את המשקל של הרווח מצפייה של כמה שיותר אנשים בסרטי פורנו (כולל ילדים)  לפיתוח ובנייה של מכונות שיכולות להציל חיים.
פרדוקס הרווח, מעיד על כך שחייבת להיות מחשבה על הסביבה, בהבנה הרחבה של מושג הרווח, לפעמים רווחים לטווח הקצר עלולים להטעות והפירמה עלולה להיחשב כרווחית , אבל לטווח הארוך עם הזמן כאשר יכירו את הפירמה עצמה, היא תפסיד את האמון בטווח הארוך. לדוגמה אתר אינטרנט שהיום מגיעים אליו בקלות רבה כל הגולשים, ללא מיון לפי גילאים, מכל האתרים האפשריים כולל אתרים המיועדים לילדים, לאחר הכרת הסכנות הכרוכות בכך לטווח הארוך, ילמדו האזרחים להתמודד עם הבעיה וייפתרו אותה ע"י התקנת תכנות סינון שיגנו בפני ילדיהם כניסה לאתרים כאלה ואז פחות יגלשו לאתרים כאלה שלא מרצון, יהיו פחות גולשים באתר.
לאחר שסקרנו ממש בקצרה את המיתוסים של הכלכלה הקלאסית אנו רואים שאין שחור ולבן ונדרש להסתכל על היבטים נוספים, אחזור לסקור אותם בפרק הדיון והמסקנות, בפרק הבא אסקור את ניתוח הכשלים שיש בשוק שמניח לתופעה להתקיים.

3 .     סקירה וניתוח הכשלים שמניחים לתופעה להתקיים במה שונה הגלישה באינטרנט מפעולות אחרות של רכישת מידע וידע? הרי גם כאשר אנחנו קוראים עיתון או ספר, מאזינים לרדיו או צופים בטלוויזיה, אנחנו רוכשים מידע. ההבדל נמצא במרחב הבחירה שלנו באשר לתכנים שאנחנו נחשפים אליהם. אנחנו יכולים לבחור בין כמה עיתונים, ובכל עיתון לבחור איזה חלק נקרא. אבל תוכן המידע מוגבל על ידי גוף אחד אשר בחר וערך בשבילנו את המידע  קריאת העיתון חורגת משום כך מקבלת מידע אובייקטיבי גולמי, וקרובה יותר להעברת ידע. הגלישה ברשת, לעומת זאת, מאפשרת לנו לקבוע את נתיב המידע, את עיבודו, את עריכתו, ועל ידי כך לקבוע את משמעותו בעצמנו.
 אמנם, גם ברשת אנחנו מוגבלים לתוכנו של כל אתר, אבל היקף הבחירה בין אתרים, יכולתנו העצומה לנווט ביניהם (להבדיל מיכולתנו המוגבלת לקרוא את העיתון או לזַפּזֵפּ בין ערוצי הטלוויזיה), והיותם של לפחות חלק מהאתרים אינטראקטיביים משנה את מהות הפעילות: הגלישה מגבירה את היצע המידע הזורם אלינו, ומחזירה לידינו (לפחות כך נדמה לנו) את הכוח להפוך אותו לידע, בעצמנו אסקור את הגורמים המניחים לתופעה להתקיים האפשרות להיכנס בקלות לאתרי האינטרנט ללא שום הזדהות ,ישנם אתרים המבקשים מהגולשים להסכים להצהרה שהם בני מעל גיל, ויש אתרים שאינם מזהירים כלל על לתכנים שאינם מתאימים לילדים, באתרים רבים מופיעים טיזרים והפניות לאתרי סקס, כך שגם אם לא הייתה כוונה ראשונית להיכנס לאתרים אלה, הגירוי הוא מספיק מסקרן בכדי שילד ייכנס לאתר.
לגבי ההצהרה שמבקשת לאשר שהגיל של הגולש הוא מעל גיל 21, מגוחכת, כי הרי לא ניתן להוכיח זאת ע"י תעודה מזהה כלשהי, הגלישה הנה אנונימית – היה ניסיון לריסון חיצוני בארה"ב לחסום בספריות ציבוריות בבתי הספר את הגישה לאתרי האינטרנט ע"י תכנות  סינון שאינן מאפשרות כניסה לאתרים בעלי תכנים מיניים ,אבל החוק  מנע גישה למחקרים בנושא חוק ומשפט בעלי תכנים מיניים לבוגרים (דיק והרברט, 2004).
תוכנות כאלה מועדות לטעויות רבות – נחסמו אתרים העוסקים בסרטן השד, או במתכונים לחזה עוף, מכיוון שמופיעה בהן המילה: "שד" ו"חזה".
לצדם נחסמו אתרים העוסקים במין בטוח, אתר של הארגון האמריקני לתכנון המשפחה.
(מיכאל, 2005).
בישראל רובם את המידע באינטרנט אוספים מהבית, ולכן פתרון של תכנות סינון אינו אפקטיבי, לא ניתן לחוקק חוק לשים בבתים תכנות סינון, דבר שלא ניתן יהיה לשלוט על אכיפתו, בטח שלא ייתנו לשוטרים לפקוד בבתים ולבדוק האם יש תכנת סינון או לא וההורים חושבים שילדיהם לא ייכנסו לאתרים מהסוג זה ולכן החוק עוזר לעוזריו – גם אם  יוטל חוק כזה, ברגע שההורים בעצמם אינם מאמינים שיתכן וילדיהם ייחשפו לדברי תועבה, הם לא יכבדו אותו (דיק והרברט,
2 004).
ברברה (2005) במאמרה, מציינת דבר נוסף על שמות האתרים מוסווים תחת שמות רגילים, כמו הבית הלבן – WHITEHOUSE.COM שעד לא מזמן היה אתר פורנוגרפי, בחיפוש ניתן להיתקל באתר זה ולהגיע אליו, באקראי ללא שום כוונה תחילה, ישנם אתרים פורנוגרפיים עם שמות של דמויות מעולמו של וולט דיסני, שעלול להוביל ילדים שחיפשו משהו אחר לאתרים אלה. הרברט ודיק  (2004), במאמרם אומרים שיש שלוש גישות שיכולות להגן על ילדים ברשת: חקיקת חוקים ומדיניות, טכנולוגיה וחינוך. חקיקת חוקים יכולים למנוע או להפחית אספקת מידע מיני לא מתאים במפורש לילדים, ניתן למנוע מאתרי האינטרנט לפרסם מודעות הקשורות לאתרי מין ברשת.
 הקלות שניתן לפתוח אתר אינטרנט, בכמה מאות דולרים כל אחד יכול לעצב לעצמו אתר אינטרנט, לקנות מצלמה דיגיטאלית, ולהפיץ ברשת האינטרנט בכדי שכולם ייצפו בו, אין בקרה על התכנים המופיעים באתרים השונים, על האופי של התנהלות האתר ובטח שלא ניתן לשלוט ברמה הגלובאלית על אתרים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה הרוכב תלוי בסוסו – מדינה יכולה לחוקק חוק במדינתה, אך מכיוון שלאינטרנט אין גבולות, אין המדינה יכולה לשלוט בחומרים שמגיעים למשתמשים ממדינות אחרות.
בכתבה שפורסמה בוואלה  במאי 2001: "ראש צוות עבירות מפלג עבירות מחשב, סנ"צ מאיר זוהר, הביע מחאתו על המחסור בכוח אדם ובמשאבים: "בעבר היו תופסים ערמות מסמכים, והיום מחרימים דיסקים", אמר, בעודו מציג לוועדה דיסק קשיח של מחשב. "כדי להוציא את חומר הראיות, החוקר נזקק למיומנות מקצועית וידע. אין מספיק שוטרים עם המיומנות הזאת".מאוד קשה לאכוף את החוק במקרה זה, הרי גולשים רבים ידעו גם להסוות את העקבות ולמחוק את ההיסטוריה של הגלישה שלהם בצורה מתוחכמת.נדרשים שוטרים בעלי ידע בתחום המחשב , שדורש להגדיל את  מצבת כוח האדם ולאמן אותם בסוג אחר של עבירות פליליות, שקשה מאוד לעקוב אחריהן מבלי לחדור לפרטיות ש ל האדם.
היום קיים אתר אינטרנט משטרתי – באמצעות האתר המשטרתי ניתן לכתוב תלונה לצוות עבירות מחשב ביאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה), באמצעות טופס "ראית, שמעת", אבל בכל זאת בנוגע לקלות הכניסה של קטינים לאתרים פורנוגרפיים אין שום חוק מפורש האוסר זאת.
המלצה להורים לבצע מעקב אחר הגלישות של ילדיהם, יוצר דילמה האם מותר להם לחדור לפרטיותם ולחטט בהיסטוריה של הגלישה שלהם? האין זו חדירה לפרטיות, זה משתווה לקריאה ביומנו האישי או חיטוט בתיק, בנושא זה בזכות הציבור לדעת ובחופש המידע נסקור בפרק הבא הנוגע לחוקים במדינות שונות.

4 .     סקירה לגבי החוקים בארה"ב נעשו ניסיונות שונים לחוקק חוקים בכדי להגן על קטינים בפני פורנוגרפיה ברשת אולם החקיקה נפסלה על ידי בית המשפט הפדרלי מאחר והיא בלתי חוקתית ופוגעת בחופש הביטוי של כלל הציבור. בית המשפט קבע למעשה כי עד שלא תפותח טכנולוגיה יעילה שבעזרתה ניתן יהיה לזהות גולשים ואת מיקומם הגיאוגרפי, לא ניתן לחוקק חוקים והוראות המתיימרים לתחום ולסמן את התכנים המגונים ולמנוע מקטינים את הגישה אליהם.
במצב הנוכחי של הטכנולוגיה, כל איסור חוקי כזה מוביל לפגיעה חמורה בחופש המידע, בזכות הציבור לדעת ובחופש הביטוי של אוכלוסייה גדולה הרשאית להעביר ולקבל תכנים אלו.
בפורטל התקשורת הישראלי TEL-CO פברואר 2006 פורסם: "אתרי האינטרנט של חברות יאהו (סימול YHOO), מיקרוסופט (סימול MSFT) ואמריקה אונליין של טיים וורנר (סימול TWX), העבירו לידי הממשל האמריקאי תוצאות חיפוש באינטרנט שביצעו מיליוני אזרחי ארה"ב, בעוד שחברת גוגל (סימול GOOG) – מפעילת מנוע החיפוש המקוון הפופולרי ביותר בעולם – ממשיכה לעמוד בסירובה לעשות כן. חברות האינטרנט, שהעבירו ביום חמישי לידי משרד המשפטים האמריקאי תוצאות חיפוש המכסות תקופה של שבוע, טענו כי הצעד אינו כרוך בהפרת פרטיותם של המשתמשים, משום שתוצאות החיפוש אינן כוללות את שמות המשתמשים ואת כתובות האינטרנט. עם זאת, ארגוני זכויות אזרח בארה"ב יצאו נגד המהלך בטענה שהממשל עשוי לבקש מידע מפורט יותר בהמשך דרישת הממשל למידע על תוצאות החיפוש באינטרנט, באה על רקע ניסיונותיו להעריך את שכיחות החיפוש אחר פורנוגרפיה ברשת, במסגרת מאבקו להביא לאישורו של חוק שתכליתו למנוע חשיפת ילדים לפורנוגרפיה באינטרנט.
בבריטניה חוקים אחדים הקובעים עבירות שעניינן הפצה של תכנים מיניים שמעורבים בהם ילדים, והם חלים גם על תוכני האינטרנט (Protection of Children Act 1978 החל באנגליה ובוויילס ו-Civic 5.     בבליוגרפיה
§         בירנהנק, מ', 2005," חורים ברשת", פוליטיקה, גיליון 13, עמ'
1 01-1
5 §         טננבאום אברהם, 2005," השלכות רשת האינטרנט על המשפט המהותי", שער המשפט א (2) כסלו תשנ"ח, עמ' 154-133
§         יובל קרניאל, 2003, "פורנוגרפיה באינטרנט – עד כמה להגביל", כתב עת מדיה חדשים בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, גליון מס' 5
§         Dafoe, Barbara (2005), “ON LINE PORM, How do we keep it from our kids”, Humanities module 18, p.132
§         David R. Johanson and David G. Post, (1996) “Law and Borders: The Rise of Law in Cyberspace 48 stan L. Rev 1367 p.1368
§         Thornburgh Dick, Herbert Lin. (2004) “Youth, Pornography, and Internet”, Issues in Sience and Technology 20,2,p.  43-48