סטאדי קייס החוקר מנהיגות דרך ניתוח סיפור חיים של מנהל בכיר. מס' עמודים: 13

תוכן עניינים
נושא                                                                                       עמוד א.        מבוא ורקע
תיאורטי                                                 1-4
            – סיפורי חיים – היבטים צורניים ותוכניים של הסיפור             – סיפורים ארגוניים ב.         מתודולוגיה                                                                4
ג.         ממצאים                                                                     6-13
            ג.1 פתיחה             ג.2 מקומו של ההיבט התעסוקתי בחיי המספר             ג.3 ההבנייה הכללית של הסיפור             ג.4 דפוסי ניהול             ג.5 שפה ד.         בבליוגרפיה                                                                 14
א. מבוא ורקע תיאורטי להלן מדגם של הפרקים הנידונים בעבודה בחלק זה סיפורי חיים סיפור חיים הוא כרטיס הביקור של המספר, הוא הצגה מוצהרת של אישיותו, הצלחותיו וכשלונותיו, אי לכך, ברור כי יצירתו של סיפור היא יצירת נרטיב שהקשר המוחלט שלו למציאות לעיתים לוקה בחסר. מספר הסיפור לעיתים, בתהליך מניפולטיבי, יותר סיפור לשם בניית הזהות שלו והצגת עצמי חיובית שלו (גופמן, 1980).
המספר נוקט בתהליך של Positioning בו דרך הפרקטיקה של השיח והבניית הסיפור הוא מבנה את ה- Position שלו (1990, Davis & Harre).
בניגוד לתפיסתה של תאורית התפקיד-
היבטים צורניים ותוכניים של הסיפור סיפור החיים מכיל בדרך כלל כמה רכיבים מרכזיים.
האחד, התייחסות לאקטור הפועל (Agency) על מנת להדגיש היבטים של יוזמה ואוטונומיה. בהיבט זה חשוב להדגיש כי המוקד המרכזי של סיפור החיים הוא “הצגת עצמי מוצלח” עד כי סיפור החיים הופך לסיפור חיים הירואי. השני, הוא הנטייה ליצור סיפור שיש בו עקביות וקהרנטיות, מעין מבנה שיש בו תחושה של אחדות. שלישית, סיפור החיים מבקש מחד להציג לפנינו דמות ייחודית ומאידך, דמות שאיננה שונה מן בכלל. רביעית, אופיו של הסיפור תלוי בקהל היעד (1994, Bruner). תכני הסיפור עשויים ללמד אותנו על תפיסת העצמי של המספר ועל תפייסת מקומו במרחב…
סיפורים ארגוניים לסיפיר הארגוני, יהיה מסופר מפיו של כל אדם, ישנה משמעות חשובה בניהולו השוטף של ארגון. מעבר להיותו תיאור של מציאות או סיטואציה, הסיפור הארגוני הוא מיתוס ויש לו תפקיד משמעותי בארגון.
לסיפור ארגוני פונקציה של שמירה על סדר חברתי, של העברת מסרים לגבי הנורמטיבי ושאינו, הם משמשים לעיתים כלי לשליטה, הם סוג של אינדיקטור לבחינת הערכים שחולקים חברי הארגון, מייצגים אמת נרטיבית לפיהם…
ב. מתודולוגיה המיוחד בשיטה של ניתוח סיפורי חיים, זה היכולת לנתח את המרואיין דרך האופן שבו הוא מבנה את סיפור החיים שלו. אירועים שלכאורה אינם שייכים, מקבלים משמעות ותימוכין לסברות שונות לגבי אופיו של המרואיין. השאלות הפתוחות, היעדר ההכוונה והחופש המוחלט למרואיין נותן לנו החוקרים את האפשרות לשים לב לאופן בו הוא מתמודד עם האתגר שהצבנו לפניו ולהסיק מכך מסקנות בעלות ערך.
הניתוח אמור להתמקד בכמה היבטים; ניתוח הנתונים הביוגרפיים, ניתוח תימטי, הבנייה מחדש של הסטוריית החיים ומיקרו ניתוח של מקרטי טקסט (1992, Rosenrhal).