1 .  תקופת ימי – הביניים      שיר מס' 31  מתוך הקובץ "כרמינה בורנה", שיר סטודנטים תחילה אדון בנפרד במאפייני התקופה הרלוונטיים כרקע
וככלי עזר לניתוח השיר.
לתקופת ימי-הביניים אלמנטים מרכזיים המאפיינים אותה ומבדילים אותה מתקופות אחרות. תקופה זו מהווה הרס ערכי התרבות הקלאסית "וכניסה" לתקופת הרנסאנס תוך הוספת אלמנטים ייחודיים לה.
האלמנט העיקרי המאפיין את תקופת ימה"ב הוא הרוחניות הנוצרית החדשה – הנצרות נתפסת ככוח סמכות רוחני ופוליטי וככוח עליון (תוך כדי התפוררות האמפריה הרומית) כשבראשה הכנסייה שמגמתה לשלוט בנפש ובגוף המאמין. תופעה זו מסבירה למעשה מדוע הז'אנר הנפוץ ביותר של התקופה הוא סיפור חיי הקדושים.  השפה בימה"ב בעקבות פלישות השבטים לאמפריה הרומית מתחילה להשתנות ומתגבשות שפות וולגאריות באירופה בפרט לשפה הלטינית.
החברה בימה"ב הייתה חברה של אדונים פיאודליים ואיכרים, אנשי כנסייה והדיוטיות, משכילים וחסרי השכלה, אורתודוקסיים וכופרים – קוטביות הקבוצות והמעמדות השונים הפכה את תפיסת עולם ימי-ביניימי זה לזירת מאבק בין מידות טובות ורעות כשיחד עם המידות הרעות נמנים החטאים הגדולים ביותר : אהבת בצע, וכל תחום אחר היוצא נגד אמונת הנצרות והכנסייה. במאה ה- 12 מתחוללת התפתחות מהפכנית בתחום השירה הלירית (בעקר), בכללי הכתיבה, חריזה במגמת התפתחות וכו'.  נושא – האהבה מקבל ביטויו לראשונה כנושא מרכזי חדש מתוך "דרישה" של החברה הפיאודלית, מתפתח השירה הטרובדורית שעסקה באהבה החצרונית.
הספרות הימי-ביניימית  צריכה להיות דידאקטית על-פי הגישה המחמירה, כשהגישה הפחות קפדנית אף מוסיפה את הביטוי משעשעת. הספרות אמורה להוות חוויה קבוצתית ובשל כך אסור להכניס חידושים רבים או לחתור למקוריות, אלא למסור אמיתות, מסורתיות בסגנון נעים ומלבב.  ספרות כמקור להנאה אסתטית תוך כדי שימוש בשיטה הביניימית לחיפוש אחר משמעות וערך מוחלט בעולם.
ניתוח תקופתי של השיר – מתוך אלמנטים אלו וכנגדם "קמו" המשוררים הגוליארדים .  לאחר ששכחו הפלישות והחלו צמיחתן של ערים באירופה אווירת ביטחון ויציבות שררה בין הבריות,