תקציר:
חטיפת מטוס (skyjacking) מוגדרת כהשתלטות, חמושה בדרך כלל,  על מטוס על ידי אדם אחד או קבוצה של אנשים. רשימת התקפות הטרור הקשורות בתעופה הינה ארוכה ועקובה מדם. התעופה היוותה מאז ומעולם מטרה מושכת וטרוריסטים לא היססו לתקוף מטוסים ושדות תעופה בארצות רבות. אולם בשנים האחרונות התברר כי התעופה מספקת יותר מאשר מטרות מפתות. מטוסים יכולים לשמש ככלי נשק כפי שהומחש באופן דרמטי ב- 11.09.2001 כאשר עולם שלם צפה כיצד מטוסים חטופים צוללים לעבר בניין הפנטגון ומגדלי הסחר העולמי.
ב-11.09.2001 חטפה קבוצה של 19 טרוריסטים 4 מטוסים של חברות תעופה אמריקאיות והשתמשה בהם כטילים חכמים שכוונו לפגוע בלב ליבה של אמריקה. אירוע טראומטי זה הותיר את חותמו על עולם התעופה אם בשל התעוזה והקלות הבלתי נסבלת בה נחטפו ארבעה מטוסים בו זמנית ואם בשל הסמליות של אזור הפגיעה – מרכז הסחר העולמי והפנטגון, וכן בשל מספר הנפגעים הרב וההרס העצום שנגרם. למרות שלא הייתה זו חטיפת המטוס הראשונה בהיסטוריה, הרי שהייתה זו הפעם הראשונה בה עשו טרוריסטים שימוש מוצלח במטוס חטוף ככלי נשק. הייתה זו חטיפה שלא למטרת מיקוח ולקיחת בני ערובה, כפי שהכיר העולם עד כה, אלא לשם התאבדות והשמדה תוך כדי ניסיון ליצירת רושם רב עוצמה. בעבודה זו אנסה לבחון האם וכיצד השתנה מערך אבטחת התעופה בארה"ב בעקבות אירועים  דרמטיים אלו. מה היו ההשלכות על ההתנהלות הביטחונית במערך התעופה האמריקאי, הן באוויר והן בקרקע, וכן מה היו הלקחים שהופקו בעקבות אירועים אלו על מנת לצמצם אם לא למנוע לחלוטין אפשרות של חטיפת מטוס אזרחי על ידי ארגון טרור והאם הם יושמו במלואם.
כמו כן אבחן את המודל הישראלי של מערך הביטחון בתעופה – מהן השיטות בהן נוקטת האבטחה הישראלית, הן באוויר והן בקרקע, למניעת חטיפת מטוס ישראלי, וכן כיצד מתגוננת המדינה מפני אפשרות של חדירת מטוס חטוף לשמי ישראל לשם ביצוע פיגוע התאבדות כפי שארע ב-11 בספטמבר בארה"ב.