תפקוד העובד גם כיום, תלוי הארגון המודרני באיכות כוח האדם שלו וביכולת התפקוד של העובדים על מנת לתפקד ביעילות, להשיג ניצול מרבי של המשאבים ולשמור על רווחיות. ארגון שכוח האדם שלו אינו מתפקד כראוי, הוא ארגון הנידון לכישלון חרוץ. מושג תפקוד העובד הוא מושג בסיסי ביותר בספרות הניהולית, והוא מייצג למעשה את התוצאה הסופית של אסטרטגיות ניהול וניהול כוח-אדם שונות, כמו גם את התוצאה של אלמנטים ארגוניים בולטים. הערכה של תפקוד העובד, לעומת זאת, היא מורכבת יותר, ותשתנה בהתאם לסוג הארגון וסוג התפקיד האמור. למשל, Chen,  Tsui and Farh (2002), מגדירים את תפקוד העובד כיכולת התפקוד של העובד בעבודתו המתבטאת בתוצאות עבודה חיובית ותרומה חיובית לסביבת העבודה, ומודדים את תפקוד העובד על פי הערכת האחראים, ובהתאם למדד בן 4 איברים המתייחס ל:
א.                  השלמת משימות בזמן.
ב.                  עמידה בציפיות האחראי.
ג.                    תרומה לביצוע הכולל של הארגון (המחלקה).
ד.                  תפקוד ביחס לעובדים אחרים במחלקה.