עבודה זו תעמוד על מספר קשיים בהשתלבותם של ילדים ונערים, דור שני למהגרים בארץ, ותציג דרכי פעולה, קשיים בסיוע והתמודדות, תוך הבאת דוגמאות מדבריה של מדריכה בתנועת הנוער "בני עקיבא", המשחזרת את שנות הדרכתה בסניף עולים.
הסניף כולל ילדים ובני נוער אתיופים אשר רובם נולדו בישראל, אך למרות זאת נתקלים בקשיים בשל הקונפליקטים החוזרים ונשנים בין דרישות החברה הישראלית לבין הרצון לשמר את יהדות אתיופיה, ובכך, במקרים רבים, לרצות את ההורים. כמו כן עוסקת העבודה בבעיית הזהות של נוער עולה אתיופי הנובעת מהמתח שבין רצונה או דרישתה של החברה הקולטת שהמהגר ייטמע בתרבותה לבין שאיפות של קבוצת מהגרים לשמר את תרבות המוצא שלהן, בעניין זה אציג את דרכי פעולתה של המדריכה בתנועת הנוער כדוגמא לעניין זה ואת שינוי המהלכים בעקבות רפלקציה שנעשתה במהלך ההדרכה ובשנת השרות הלאומי שלה.