הקדמה:
מאז ומתמיד רווחה הדעה , שאיטליה לא הייתה אנטישמית ושחוקי הגזע משנת 1938 היו לא יותר מאשר השפעה נאצית בלתי רצויה בחצי האי האיטלקי , אך מחקרים חדשים טוענים , שהאנטישמיות לא הייתה מצומצמת כפי שחשבו , ושנתונים רבים בדבר יחס אוהד ליהודים נופחו ונוצרו יש מאין. בחיבור זה אבדוק האם הייתה קיימת אנטישמיות באיטליה לפני הכיבוש הנאצי. אם כן מה היה היקפה וכיצד היא באה לידי ביטוי? לשם כך אעמת שני מאמרים , האחד טוען שהאנטישמיות באיטליה הייתה תופעה נדירה ויוצאת דופן והאחר טוען שהאנטישמיות האיטלקית הייתה תופעה מוכרת. אדון בנושא זה תוך כדי בדיקות שלוש מערכות יחסים בתוך הקבוצות המרכיבות את החברה האיטלקית בתקופת הפשיזם: היהודים והעם האיטלקי , היהודים והמפלגה הפשיסטית והיהודים ומוסוליני.
סיכום:
בחיבור זה ניסיתי לענות על השאלה שמעסיקה את חוקרי איטליה הפשיסטית זה 60 שנה , האם הייתה אנטישמיות באיטליה הפשיסטית. מדובר בשאלה קשה שייתכן ותשובה סופית לגביה לא תינתן לעולם.
האם היה העם האיטלקי אנטישמי? כן , אך האם לא היו כל תושבי אירופה אנטישמים? כמו כל העמים האירופאים , גם בני העם האיטלקי פחדו מהיהודי וראו בו יצור יוצא דופן בעל מערכת אמונות מוזרה. האנטישמיות האיטלקית עמדה באמצע המדרג האנטישמי , כאשר היא אינה חזקה כמו האנטישמיות המזרח-אירופאית , אך חזקה מהאנטישמיות המערב-אירופאית.
האם הייתה המפלגה הפשיסטית אנטישמית? המפלגה כגוש לא הייתה אנטישמית עד הברית עם הנאצים , אחרת לא ניתן להסביר את מעמדם הרם של יהודים פשיסטים במפלגה.
לאחר הברית עם היטלר לא הייתה ברירה אלא לאחד דעות ולהצטרף למלחמה ביהודים. אסור לשכוח שאפילו בחברה פשיסטית , ההמון מורכב מיחידים.
גם בתוך המפלגה הפשיסטית היו ששנאו יהודים והיו שלא הייתה להם כל עוינות כלפיהם.
האם מוסוליני היה אנטישמי? כן ולא. מוסוליני היה גדול האופורטוניסטים של כל הזמנים , כהרף עין היה משנה את עמדותיו , וגם את עמדתו כלפי היהודים. עמדתו הבסיסית כלפי היהודים הייתה אוהדת , אחרת הוא לא היה מתאמץ כלכך להוכיח את אהדתו לפלג באוכלוסייה שלא היה לו כמעט כוח פוליטי. הוא לא ראה בהם כל רע ואפילו לקח יהודיות כפלגשות , אבל כאשר יחסיו עם היטלר היו חשובים מיחסיו עם חבריו , הוא שינה את דעותיו ולמען כוחו הפוליטי הצטרף לקריאה: "היהודים לגז!"