נאצר: מקצין צעיר למנהיג העולם הערבי עבודה סמינריונית ספטמבר 2006
תוכן העניינים
מבוא
רקע היסטורי לשלטונו של נאצר האפנדיה נאצריזם כוחו של נאצר הקע"ם ונאצר כמנהיג פאן ערבי סיכום ביבליוגרפיה מבוא
גמאל עבד אל נאצר (جمال عبدالناصر) היה נשיא מצרים משנת 1954
ועד למותו בשנת 1970. נאצר נולד באלכסנדריה שבמצרים.
במהלך מלחמת העצמאות (של ישראל) שירת נאצר כקצין בצבא המצרי שפלש לישראל, ובמשך חודשים אחדים היה נתון במצור שהוטל על כוחותיו ב"כיס פלוג'ה". במסגרת הסכמי שביתת הנשק הותר לכוח זה לשוב למצרים.בשנת 1948, לאחר כישלון מצרים במלחמת העצמאות, הקים גמאל עבד אל נאצר, קצין צעיר בצבא המצרי, את תנועת הקצינים החופשיים, שמטרתה הייתה להפיל את שלטון המלך ולסלק את ההשפעה הבריטית במצרים. "הקצינים החופשיים" שירשו את מקום המשטר המלוכני במצרים ב- 23/7/1952 ובשנת 1954 נתמנה נאצר לנשיא מצרים. גמאל עבד-אל נאצר היה קצין צעיר כשהתרחשה מהפכת הקצינים החופשיים. הוא יצר משטר דיקטטורי שביטל את קיומן של כל המפלגות ועודד משטר של הערצה למנהיג. הוא שלט עד מותו ב-1970 ונחשב כמנהיג כריזמטי, אהוד בקרב עמו. לא היה מנהיג נערץ כמוהו במצרים בפרט ובעולם הערבי בכלל.
נאצר שאף להפוך את מצרים למדינה מובילה במזרח התיכון ובעולם המוסלמי, ליצור צדק חברתי ולקדם את מצרים. הוא נתפש כגיבור לאומי שהציל את המדינה מכל מצוקותיה.
בשלטון היו מעורבים רק קצינים ואנשי אליטה תומכי נאצר וכל מוסדות המדינה, החילוניים והדתיים, היו כפופים לשלטון נאצר. עבודה זאת תעסוק בסיבות שהביאו את נאצר למעמד של מנהיגה הבלתי מעורער של מצרים, מנהיג העולם הערבי ואחד המנהיגים החשובים של המאה העשרים, עד כי הוגדר כאדם הגדול ביותר במזרח התיכון מאז צלח א-דין .