כיצד מוצגים הבדלים מגדריים בתוכניות טלוויזיה לגיל הרך?

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 8540
מספר מקורות 26

תקציר העבודה

הצגת הבדלים מגדריים בדמויות של תוכניות ילדים השפעתה של הטלוויזיה על חיינו מפעפעת הרבה מעבר לשעשוע או ההנאה שאנחנו שואבים בזמן הצפייה. הטלוויזיה היא אחת מפעילויות הפנאי המועדפות ביותר כיום, ועם זאת חלקה בחיי המשפחה המודרני כיום שונה מהותית מאשר בעבר. היצע התוכניות כיום מאפשר לכל אחד מבני המשפחה לבחור את התכנים המושכים אותו, והמשפחה שבעבר התאחדה אל מול "מדורת השבט" של הטלוויזיה, מפוזרת לחדרים אישיים ולצפייה יחידנית. בעוד שאנחנו כמבוגרים משלים עצמנו כי אנו מסוגלים להבחין בין מציאות ודמיון בתכנים הטלוויזיוניים ואיננו מושפעים מהותית על ידי התוכן הנצפה, הרי שילדינו פגיעים פי כמה. ניתן לטעון כי הטלוויזיה אינה יוצרת עולם של ערכים, בינהם, תפקידי מגדר, היא רק משקפת את עולם הערכים התרבותי ממנו היא שאובה. ומאידך, האם טענה זו נכונה גם כאשר מדובר בצופה צעיר, שעולם הערכים הרחב טרם הושרש בו, והוא קולט את התוכן הטלוויזיוני כמציאות ואמת צרופה? בעבודה זו תבחן השרשת תפקידי מגדר באמצעות תכנים טלוויזיוניים בתוכניות לגיל הרך. תפקידי מגדר הם האופן בו אנו, כקבוצה, תופסים את ההבדלים המינניים בתפקידם של פרטים בחברה, מאפייני התנהגות מקובלים לגברים ולנשים, ציפיות מבני כל מין, וכיוב'. מחקר זה יבחן את השאלה: כיצד מוצגים הבדלים מגדריים בתוכניות טלוויזיה לגיל הרך? משוער כי תוכניות אלו מציגות אפיון מגדרי ברור, כאשר, גם בדמויות שאינן בעלות צורה נשית או גברית מוגדרת, ניתן יהיה לזהות בבירור את מין הדמות, על פי מאפייניה בלבד. למעשה, מציגות אותן דמויות מודל שישפיע באופן מהותי על תפיסת תפקיד המגדר של הצופה הצעיר. שאלת המחקר תיבדק באמצעות מחקר איכותי, ניתוח תכנים בתוכנית טלוויזיה לגיל הרך – "טלאטביז".
התוכנית נבחרה, לא רק משום שהיא מיועדת ספציפית לילדים בגיל הרך אלא גם ובעיקר משום שהדמויות המוצגות בתוכנית הן דמויות אנדרוגניות על פי צורתן. הן אינן בעלות צורה אנושית או חייתית מוגדרת ולא נושאות מאפייני מין חיצוניים צורניים. הצגת תפקידי המגדר תיבחן על פי מספר מאפיינים:
1.                   צבעים
2 .                   התנהגות/צורת דיבור
3 .                   הבעת רגשות
4 .                   תפקיד הדמות בקבוצה 5.                   העדפות הדמות.
ראשי פרקים:
1.                   הטלוויזיה בחיינו
2 .                   השפעת התכנים הטלוויזיוניים על הצופה הצעיר
3 .                   הצגת תפקידי מגדר בתכנים טלוויזיוניים.
4.                   תוכנית הילדים "טלטאביז" – הצגה עובדית 5.                   תוכנית הילדים "טלטאביז" – ניתוח תכנים
6 .                   סיכום ומסקנות.
ביבליוגרפיה התחלתית:
1.                   אבוקסיס, יוסי. "אימפריית החסה", מתוך :http://www.walla.co.il  , 3 במאי, 2002, 19:56.
2.                   אוסטרוביץ, רחל. "הנסיכה מבעד לעדשה", סינמטק 49,  עמ' 13-15, בהוצאת סינמטק ת"א. מתוך: http://www.amalnet.k12.il  3 במאי, 2002, 19:56.
3.                   אינגהם, הלנה. "הנשים ואופן הצגתן בטלוויזיה", מתוך: http://amalnet.k12.il , 3
במאי, 2002, 19:56.
4.                   האז הדסה וכ"ץ אליהוא, "תפקידם של אמצעי תקשורת ההמונים בישראל: 1970-1990." בתוך: תרבות הפנאי בישראל: תמורות בדפוסי הפעילות התרבותית 1970-1990, (עורכים: כ"ץ א., האז ה., ויץ ש., אדוני ח., גורביץ' מ., שיר מ.,) האונירסיטה הפתוחה, רמת אביב, תש"ס. עמ' 311-339.
5.                   ווד, מתיו. "כיצד מוצגים הומוסקסואלים ולסביות בטלוויזיה, וכיצד מגיבים הצופים?", מתוך: http://amalnet.k12.il  , 3 במאי, 2002, 19:56.

6 .                  Conway, Michael. “A Status Account of Gender Stereotypes: Beyond Communality and Agency [1].”, Sex Roles: A Journal of Research, August, 2000. Pg 1-15.
7.                  Durkin, Kevin. “Kindergarten children's gender-role expectations for television actors.”, From: Sex Roles: A Journal of Research, March, 1998. Pg 1-13.
8.                  Furnham, Adrian. “Sex-Role Stereotyping in Television Commercials: A Review and Comparison of Fourteen Studies Done on Five Continents Over
5 Years.”, From: Sex Roles: A Journal of Research, Sept, 1999. Pg1-17.
9.                  Kaufman, Gayle. “The Portrayal of Men's Family Roles in Television Commercials.”, From: Sex Roles: A Journal of Research, Sept, 1999. Pg1-15.
10.              Kelly, R. Janice. “Gender-emotion stereotypes are context specific.”, From: Sex Roles: A Journal of Research, Jan, 1999. Pg 1-11.
11.              Murphy Paul, Annie. “Where bias begins: the truth about stereotypes.”. From: Psychology Today Online, May-June, 1998, Pg 1-6.
12.              Sandnabba, N. Kenneth. “Parents' attitudes and expectations about children's cross-gender behavior.”, From: Sex Roles: A Journal of Research, Feb, 1999. Pg 1-9.
.
מבוא – תקציר שמורכב עפ"י הפורמט הבא (נכתב הסוף):
>בעבודה זו בכוונתי לבחון…
>הספרות שקראתי נוגעת ב…
>בעקבות הספרות בחנתי את…
>מממצאי הבדיקה עולה כי…
>הממצאים עולים / אינם עולים בקנה אחד עם… (הספרות) >2. סקירת ספרות:
>* מהו מחקר פמיניסטי – הגדרות מילוניות.
>* חיברות לתפקידי מגדר (מיהם והתמקדות בתפקיד התקשורת).
>* תקשורת וחינוך לתפקידי מין (מחקרים קודמים) >מילות המפתח צריכות להיות: teletabies, media, children, sex role >צריכים להיות 15-20 מקורות ביבליוגרפיים >לכל תת פרק צריך להיות סיכום.
>3. שאלת המחקר: באיזו מידה באים לידי ביטוי תפקידי מגדר בתוכנית טלטאביס. לתאר >את התוכנית, חשיבות השאלה וקישור לספרות.
>4. שיטת מחקר:
>* ניתוח סמיוטי של ה תוכנית >* להסביר מה זה ולבחור 4-5 סרטונים ולהבהיר מהם ומדוע בחרתי דווקא בהם. אם >הסרטונים זהים אז ניתן להשתמש בסדרות אחרות כמו: דובי חום, פינוקי, טדי הדב, >אנדי פנדי ולולי לו. (1 מכל אחד). למרצה יש בת בת שנתיים אז הוא מכיר את הכל >בע"פ…
>5. הצגת ממצאים: כל אחד מהסרטונים הוא ראש פרק. תזה כוללת מה מצאתי:
>* שם הסרטון + כותרת משמעותית. 2-3
שורות מה רואים בסרטון. תיאור מפורט ככל >האפשר של הסרטון (ללא אמירות אישיות) >* ניתוח >* סיכום מראש הפרק – מה למדתי מהפרק.
>6. סיכום ודיון >* סיכום – מה למדתי מכל ראשי הפרקים >* דיון – חזרה לספרות. מה הקשר בין הממצאים לספרות.
>7. רשימה ביבליוגרפית.
בעבודה זו ניסיתי להשיב על השאלה: כיצד מוצגים הבדלים מגדריים בתוכניות טלוויזיה לגיל הרך? שוער כי תוכניות אלו מציגות אפיון מגדרי ברור, כאשר, גם בדמויות שאינן בעלות צורה נשית או גברית מוגדרת, ניתן יהיה לזהות בבירור את מין הדמות, על פי מאפייניה בלבד. כדוגמא נבחרה תוכנית הטלוויזיה טלטאביס, ונבדקו ייצוג תפקידי מגדר ב-4 מפרקי התוכנית.
תפקידי מגדר הם מודלים חברתיים רבי משמעות בחברה האנושית, והפנמתם על ידי הפרט מתחילה כבר מלידתו. תהליך החברות לתפקידי מגדר מונהג על ידי מספר גורמים משמעותיים בחיי התינוק והילד, בראש ובראשונה, ההורים והמשפחה הקרובה, אולם במקביל, מפנים הילד גם מודלים חברתיים אליהם הוא נחשף בתקשורת, ההופכת לאחד מסוכני החברות המשמעותיים בחייו. כבר בגילאים צעירים נחשפים ילדים לכמות גבוהה של תכנים תקשורתיים, בעיקר בטלוויזיה אך גם במדיומים נוספים, כגון, משחקי וידאו. בשלבים אלו, אבחנת המציאות שלהם אינה מפותחת והם תפוסים את התכנים התקשורתיים כייצוג אמיתי של המציאות ומפנימים את המודלים אליהם הם נחשפים כמודלים חברתיים תקפים. במרבית המקרים, כוללים התכנים התקשורתיים אליהם נחשפים ילדים ייצוגים מגדריים סטריאוטיפיים ברורים, וכך משמשת התקשורת ככלי חשוב בחברות הילד לתפקידי מגדר אלו. מחקרים ספציפיים שבחנו את ייצוג תפקידי המגדר בתכנים תקשורתיים המכוונים לילדים מגלים כי, אמנם, חל שיעור גבוה של ייצוג תפקידי מגדר סטריאוטיפיים מסורתיים בתכנים אלו. מחקרים נוספים מאשרים את הטענה כי לייצוגים תקשורתיים אלו השפעה מהותית על תפיסת תפקידי המגדר של ילדים, וזאת גם כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר. בחינת התכנים בתוכנית הטלטביס שנערכה במחקר זה תואמת את ממצאי סקירת הספרות. נמצא כי התוכנית מכילה ייצוגים מגדריים ברורים. נוקשות מיוחדת נתגלתה בהצגת תפקידי מגדר לבנות, המוצגות כולן בהתאמה לסטריאוטיפים נשיים נפוצים. נשים מוצגות בתפקידים של אמהות ומטפלות, ילדות מוצגות בעלות שיער ארוך ובלבוש נשי מוגדר, ובחירת צעצועים של דמויות בנות, במיוחד בסרטי הוידיאו, תואמת את הייצוג המגדרי הצפוי. כך גם הדמויות עצמן, ללה ופו, תואמות לדימויים נשיים של תמימות, ילדותיות, תלותיות, וחוסר רצינות (הן מבינות פחות, צחקניות וקופצניות) כפי שהוגדרו על ידי Romaine (1999) ו – Roopnarine and Syracuse (1988). לעומת זאת, הייצוג המגדרי הגברי בסדרה גמיש יותר. זאת בעיקר בהצגתו של טינקי-וינקי, המגלה מאפיינים חיצוניים נשיים. למרות זאת, באופן מהותי שומרות הדמויות על ייצוג מגדרי גברי, הן גדולות וחזקות יותר, ברורות יותר בדיבורן, וטינקי-וינקי עצמו מוצג בעמדת מנהיגות, למרות מאפייניו הנשיים. הייצוג המגדרי הגברי מחוזק בקטעי הוידיאו המציגים גברים בתפקידים מקצועיים ובנים בהקשרים אקטיביים, ספורטיביים, אסרטיביים ומנהיגותיים. ממצאים אלו תואמים את ממצאיהן של Powell and Abels (2002) שבדקו את הייצוג המגדרי בתוכניות טלוויזיה המיועדות לגיל הרך (בינהן, בתוכנית טלטאביס), וכן את ממצאיהן של Witt (2000) ו- Dietz(1998).
Witt (2000), למשל, מצביעה על העובדה כי דמויות נשיות מקושרות למגוון מוגבל יחסית של עיסוקים בהשוואה לדמויות גבריות, לרוב, עיסוקים הנחשבים ל"נשיים", וניתן לראות כי אמנם, כל הדמויות הנשיות שהוצגו בסדרה הוצגו בהקשר של אמהות וטיפול בבית ובילדים. ממצאים דומים עלו ממחקרו של Coltrane (2000), שבחן את הייצוג המגדרי בפרסומות המיועדות למבוגרים. כלומר, ניתן לראות עקביות בהצגת התפקידים המגדריים בתכנים התקשורתיים החל מתכנים המיועדים לילדים בגיל הרך, וכלה בתכנים למבוגרים. לסיכום, ניתן לראות כי הן הממצאים והן ממצאי סקירת הספרות תומכים בהשערת המחקר, כי תוכניות ילדים לגיל הרך מציגות אפיון מגדרי ברור, ולכן יש לאושש אותה. יש להזכיר כי במחקר זה לא נבחנה באופן ישיר ההשפעה של ייצוגי מגדר אלו על תפיסת תפקידי המגדר של ילדים בגילאים הנבדקים. עם זאת, כפי שעולה מממצאי סקירת הספרות, קיים בסיס טוב להשערה כי לייצוג המגדרי הסטריאוטיפי בתוכניות הילדים השפעה מהותית על תפיסת תפקידי המגדר ותפיסת הזהות העצמי של קהל הצופים הצעירים. כאמור, קשה לבודד את השפעתם של תכנים אלו ביחס להשפעות סביבתיות משמעותיות נוספות, אולם מעניין יהיה לבחון את האופן בו תופסים ילדים בגיל הרך את הדמויות בתוכנית. כמו כן ראוי להזכיר כי במחקר זה נבחנה דגימה קטנה יחסית של תוכניות, והכוללת תוכנית ילדים אחת בלבד. מומלץ לחזור על המחקר בקרב מדגם רחב יותר, הכולל תוכניות שונות. למרבה הצער, נראה לחוקרת כי הייצוג המגדרי בתוכנית שנבחנה, הגם שהוא ברור דיו, הוא בבחינת ה'רע במיעוטו'.