בשנים האחרונות חלה מודעות גוברת לכוח הקניה של הנשים, הנוער בכלל ושל הנערות בפרט. כתוצאה בוחרות חברות גדולות להשקיע משאבים רבים ליצירת קמפיינים פרסומיים מותאמים ואף ייחודיים  לאוכלוסיה אלו. גם מעמדם של המגזינים לנשים ולנערות עלה לאין שיעור בשנים האחרונות, והחל משנת 2003 יצאו בישראל לפחות שלושה מגזינים חדשים הפונים לקהל היעד הנשי על גילאיו השונים.
השינויים בתחום הצרכנות והמגזינים למעשה יוצרים ומגדירים מחדש את הפרסום לנשים, ומצריכים בחינה מחדש של אופני הפרסום לנשים ובמיוחד לנערות ולנשים צעירות, בדגש על המאפיינים הפסיכולוגיים והחברתיים היחודיים לכל תת קבוצה בקרב אוכלוסיית המין הנשי.   ניתן לשער כי לשיווק לנשים בוגרות מאפיינים ייחודיים המבדילים אותו מן השיווק המופנה לנערות או נשים צעירות, הנובעים מהשוני בגילאים, בשלבי ההתפתחות החברתית ומהשוני בתחומי עניין או אחריות המוטלים על קבוצות הגיל השונות. עם זאת, אין לשכוח כי בסופו של דבר, מדובר באוכלוסייה שכולה מורכבת נשים ולכן ניתן לשער כי עדין ישנם עקרונות שיווקיים המשותפים לשתי האוכלוסיות. לפיכך ראינו צורך לבחון את מהות ההבדל בין שיטות המכירה אשר ננקטו עבור קבוצות הגיל השונות, ומה הוא הדגש בכל שיטה.
השאלה המרכזית אשר תבחן בעבודה זו הינה: האם ובאיזו מידה קיים הבדל בשיטת השיווק בין פרסומות ההופיעות במגזינים לציבור הנשים הבוגרות (גילאי
5 ומעלה) "את" ו"לאשה"  לבין אלו המכוונות לציבור הנערות, המתבגרות והנשים הצעירות (גילאי 16-24) "Go" ו"עלמה". זאת נעשה על פי סניידר ודה בונו המבחינים בין שיטת מכירה קשה (Hard Sell) ושיטת מכירה רכה (Soft Sell). בעבודה זו ננתח את הקשר שבין גיל או שלב התפתחותי בחיי האישה לבין שיטת השיווק הננקטת כלפיהן (מכירה קשה/מכירה רכה) כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרסום במגזינים יעודיים לכל קבוצת גיל נשי.  אנו מאמינות שבשל מאפיינים פסיכולוגיים חברתיים שונים תהיה שיטת המכירה ה"קשה" נפוצה יותר בקרב קבוצת הגיל הנשית הבוגרת, ואילו שיטת המכירה ה"רכה" תהיה נפוצה יותר בקרב קבוצת הגיל הנשית הצעירה, דהיינו, בקרב נערות, מתבגרות, ונשים צעירות, וכי בשל כך ניתן יהיה לשער כי ניטור עצמי נמוך מאפיין את קבוצת הגיל הנשית הבוגרת ואילו ניטור עצמי גבוהה יאפיין את קבוצת הגיל הנשית הצעירה.
מחקר זה יתבצע בשיטת ניתוח תוכן איכותי, ועיקרו השוואה בין 5 זוגות פרסומות לקטגוריות מוצר זהות המופנות לקבוצת הנשים הבוגרת ולקבוצת הנערות, מתבגרות ונשים צעירות.
מבנה העבודה הינו: פרק א', בו נציג את הרקע התיאורטי לעבודה. בפרק נפרט תחילה את החומר התיאורטי הנוגע לעמדה וניטור עצמי, בהמשך נתאר את המודל של סניידר ודה-בונו ונסיים בסקירה קצרה של תיאוריות התפתחותיות ושיווקיות הקשורות לקבוצות הגילאים השונות שיוצגו בהמשך. פרק ב', בו נציג את מערך המחקר. פרק ג', בו נשווה בין 5 זוגות של פרסומות מקבוצת המגזינים לנשים בוגרות וממגזינים לנערות, נפרט את הממצאים שהגענו אליהם בעקבות ההשוואה ונדון בהם.   פרק ד', בו נסכם את המסקנות העיקריות אליהן הגענו בעקבות הניתוח.