שיתוף עובדים בקבלת החלטות סמואל (1996) מגדיר שיתוף עובדים בקבלת החלטות כמהלך ניהולי המאפשר לעובדים ליטול תפקיד פעיל באבחון הבעיות של הארגון, בבחינה ובחירה של פתרונות, ובתכנון פעילויות עסקיות בפועל.  לעומתו, מתייחס גלעד (2002) לשיתוף עובדים  כיצירת מרחב הסכמה בארגון, כלומר הנחיית עקרונות של שיתוף, כבוד ובהירות בסגנון הניהול, כאשר האלמנט החיוני הוא אלמנט השיתוף, הכרוך בשיתוף העובדים בכל נושא הדורש שיתוף פעולה מצדם, ואילו  נתנזון (2001) מציג  את המודל הגרמני לשיתוף עובדים בהחלטות, הכולל גוף נבחר המשותף לעובדים ולמנהלים ובידיו סמכויות חשובות הנוגעות לעתידו של המפעל.
הגדרה מקיפה יותר מוצגת על ידי  Stohl and Cheney (2001), שהגדירו שיתוף עובדים בקבלת החלטות כמבנים ותהליכים ארגוניים המכוונים להעצמת העובדים ולאפשר לעובדים להזדהות עם מטרות הארגון ולשתף פעולה כבעלי שליטה בפעולות העולות על מינימום התיאום הנדרש באופן רגיל בעבודתם. הפעילויות הנ"ל עשויות לכלול :
1.                   קבלת החלטות והכללה כללית ברמה הבסיסית של הארגון (למשל:
צוותי אד-הוק לפתרון בעיות)-