האם מלחמת אחים באה לידי ביטוי בפרשת אלטלנה?
תוכן עניינים
מבוא

1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1 ההתארגנות היהודית לפני קום המדינה
3
1 .1.1 עונת הציד :
ה"סיזון"
4
1 .1.2 הקמת המדינה וצה"ל
8
1 .2 פרשת "אלטלנה"
1 0
1 .2.1 התגלגלות הפרשה
1 1

1 .2.2 פרשת "אלטלנה" : פרשנויות
1 7
פרק 2 – דיון
2 2
סיכום ומסקנות
2 9
ביבליוגרפיה
3 0 נספח מבוא
"אלטלנה" הנה אוניית נשק של ארגון האצ"ל, אשר זכתה לכינויה בזכות שם העט של זאב ז'בוטינסקי.
במהלך מלחמת העצמאות, "אלטלנה" הוטבעה על ידי כוחות הצבא הישראלי מול חופה של תל אביב, כיוון שהאצ"ל סרב למסור לצה"ל את השליטה על האוניה ועל מטענה. אירוע זה ידוע בכינוי "פרשת אלטלנה".
היריבות בין ארגון ההגנה לאצ"ל התבטאה עוד בתקופת היישוב העברי בישראל. דוד בן גוריון ראה באצ"ל יריב פוליטי שיש לחסלו. ה"סזון" היה שם הקוד לרדיפות ה"הגנה" אחרי ארגוני ה"פורשים". אנשי ה"הגנה" לחמו בם, כיוון שפעלו ללא הסכמת ראשי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי. ה"הגנה" הסגירה לבריטים יהודים שנחשדו בהשתייכות לאצ"ל, דבר שהתסיס את אנשי הארגון, אך מנחם בגין פעל כדי למנוע מלחמת אחים.
האוניה נרכשה בגולה על ידי אנשי האצ"ל. תאריך ההגעה המקורי לארץ ישראל יועד ל-15 במאי, 1948. אך ארגון הלוחמים ורכישת הנשק ארך זמן רב ולכן, ההפלגה נדחתה במספר שבועות. ה"אלטלנה" הפליגה לכיוון מדינת ישראל ב-11 ביוני מבלי ליידע את מטה הארגון בישראל. על סיפונה היו מעל ל-900 אנשים ונשק רב. למרות הניסיון לשמור על סודיות, הדבר פורסם ברדיו של לונדון. פרסום יציאת האוניה היה עלול לסכן את ההפוגה שהושגה בלחימה באותו הזמן.
לכן, בגין החליט לעכב את בואה של האוניה. אך מכשיר הקשר באוניה לא היה תקין וההודעה לא עברה. בעקבות חתימה על הסכם נקבע, כי האצ"ל ישולב בצבא ההגנה לישראל. בהתאם להסכם, על האצ"ל להימנע מרכישה עצמאית של נשק ולפיכך, נציגי האצ"ל הודיעו לממשלת ישראל על קיום האוניה. ב-15 ביוני, הודיעו נציגי האצ"ל לנציגי הממשלה כי האוניה נמצאת בדרכה לישראל ללא ידיעתם. בן גוריון ביקש שהאוניה תגיע במהירות האפשרית, הודעה שהגיעה לאנשי האוניה. מקום עגינתה שונה מחוף תל אביב לכפר ויתקין. ב-20 ביוני, ה"אלטלנה" הגיעה לחוף כפר ויתקין. את פניה קיבלו חברי האצ"ל שהחלו בהורדת אנשים ובפריקת הציוד. בעקבות חילוקי דעות שנוצרו בנוגע לחלוקת הנשק, בן גוריון ייחס לבגין בישיבת ממשלה שנערכה באותו הזמן, כוונות מרד. בדיון זה הוחלט לאפשר לצבא להפעיל כוח, להכניע את האצ"ל ולתפוס את האוניה. למחרת, חטיבה צה"לית הקיפה את כפר ויתקין ובגין התבקש למסור את הציוד לצבא הישראלי. במידה והדבר לא יתרחש בשלום, יופעל כוח. בגין סרב להגיב לאולטימטום וניסיונות התיווך נכשלו. בעקבות האולטימטום, בגין קרא לחברי האצ"ל שלא לפתוח באש, אך הורה לאנשיו לא להיכנע. הוא קרא להימנע ממלחמת אחים כאשר האוייב בפתח. האווירה במקום החלה להתחמם, הצדדים החליפו יריות וכמות הנפגעים גדלה. בהמשך, הוסכם על הפסקת אש כללית והנשק שהיה על החוף הועבר לכוחות צה"ל. האוניה הפליגה לחופי תל אביב כשבגין על סיפונה. שם, היא עלתה על שרתון
1 00 מטרים מהחוף ופגז פגע בה. בעקבות כך, "אלטלנה" החלה לעלות באש. עימות זה עלה בחייהם של 19 איש, מתוכם 16 חברי אצ"ל נפלו ושלושה חללים לכוחות צה"ל. בן גוריון היה אחראי למעצרם של  200 אנשי אצ"ל, ביניהם חמישה מפקדים בכירים שהוחזקו במעצר מבודד.
רוב העצורים שוחררו לאחר מספר שבועות מלבד חמשת המפקדים ששוחררו בעקבות לחץ ציבורי לאחר למעלה מחודשיים. מטרת עבודה זו הנה לבחון את ביטויה של מלחמת אחים בפרשת אלטלנה, כאשר נשאלת השאלה האם באה לידי ביטוי מלחמת אחים באותו הארוע? מהלך הבחינה יהיה עיוני, כאשר בהמשך העבודה יוצגו גישות שונות מהספרות לניתוח הפרשה. בסופו של דבר, אנו ננסה לדון בגישות השונות ובהתאם, נציג ניסיון לענות על השאלה בה דיוננו עוסק.