תקציר הכפרים אקרית ובירעם חקוקים בתודעה הישראלית זמן רב.
שני הכפרים הנוצרים (באקרית נוצרים קתולים ובירעם מארונים) אשר פונו במלחמת השחרור באוקטובר 1948.
לתושבים ניתנה הבטחה כי יוכלו לחזור לכפריהם במהרה. עד היום תושבי הכפרים נאבקים בדרכים חוקיות ודמוקרטיות על מנת שיותר להם לשוב לבתיהם.
העבודה תעסוק בהתייחסותו של בג"צ כלפי עתירותיהם של העקורים מהכפרים אקרית ובירעם, תוך התייחסות לארבעה בג"צים שלדעתי הם החשובים ביותר:
6 4/51 דאוד נ' שר הביטחון, 
2 39/51 דאוד נ' שר הביטחון – ערעור (נקרא גם בג"צ איקרית השני), 141/81 ועד עקורי  איקרית כפר רמה נ' ממשלת ישראל (בג"צ אקרית השלישי) והאחרון 840/97
אשר פסק ביוני 2003 לרעת העותרים אך יחד עם זאת גילו השופטים סימפטיה רבה למצבם ואף הביעו תקוותם לפתרון הבעיה הלא צודקת שנידונה מולם.
בפרק הראשון של עבודה זו אתמקד בסקירה היסטורית שתנסה להסביר את שורשי הבעיה. בפרק השני אתמקד בסקירה של המאבק המשפטי הארוך והפרק השלישי יכלול דיון. העבודה מבוססת על מסמכים רשמיים, פסקי דין, קטעי עיתונות, מאמרים וספרים שנכתבו בנושא ואנסה להסביר מדוע לא נפתרה הבעיה וזאת למרות התמיכה הציבורית והפוליטית במציאת פיתרון הוגן וצודק לסוגיה זו.
תוכן עניינים
מבוא –2
פרק א'- רקע
היסטורי 3
    רקע
לפנוי 3
    מלחמת השחרור -3
    פינוי מאקרית -…5
    פינוי מבירעם –5        הריסת הכפרים -.6            נפקדים נוכחים -..7
פרק ב'- המאבק המשפטי –10 פרק ג'- דיון 18
סיכום -..21
הערות שוליים –24
ביבליוגרפיה –…26