תקציר           בעבודה זו אעסוק ואתמקד בתפקידו ודמותו של האייתולה רוחאללה מוסאוי אל חומייני כמנהיג ואיש דת במהפכה האסלאמית באיראן בין השנים 1978 ו- 1979, טרום המהפכה ומעט אחריה, עד פרוץ מלחמת איראן עיראק בפברואר  1980.
          תחילה אתן סקירה היסטורית על חייו ופועלו של חומייני עד לקו הזמן בו מתרחש נושא העבודה.
שנית אסקור את תפקידו של חומייני בארגון המהפכה עצמה, שלישית אסקור את תפקידו של חומייני בשלב שאחרי המהפכה ועד למלחמת איראן עיראק. תוכן עניינים
מבוא 3
פרק א. תפקידו של חומייני בארגון המהפכה -7
פרק ב. תפקידו של חומייני לאחר המהפיכה ועד למלחמת איראן עיראק–.12
סיכום 15
ביבליוגרפיה -.16              מבוא
           בעבודה זו אעסוק ואתמקד בתפקידו ודמותו של האייתולה רוחאללה מוסאוי אל חומייני כמנהיג ואיש דת במהפכה האסלאמית באיראן בין השנים 1978 ו- 1979, טרום המהפכה ומעט אחריה, עד פרוץ מלחמת איראן עיראק בפברואר  1980.
          תחילה אתן סקירה היסטורית על חייו ופועלו של חומייני עד לקו הזמן בו מתרחש נושא העבודה.
שנית אסקור את תפקידו של חומייני בארגון המהפכה עצמה, שלישית אסקור את תפקידו של חומייני בשלב שאחרי המהפכה ועד למלחמת איראן עיראק.           רוחאללה מוסאוי חומייני נולד בשנת 1902 בעיר חומיין, עיירת מדבר בלב הרמה האיראנית, כ 160 קילטמטר דרומית לטהראן. כחצי שנה לאחר הולדתו נפטר אביו בקטטה.
אחרי יום הולדתו הרביעי החל את לימודי הקוראן  כשהיה בן שש- עשרה, מורו הסביר לו שלא נותר לו מה ללמדו ועליו לחפש מדרסה שתתאים להשכלתו .  בשנת 1918 עבר חומייני לאראק, נוה מדבר נידח, והחל את לימודיו אצל האייתוללה השייח' מוחסין אראקי. אראקי היה פרשן מסורתי ומחמיר של השיעה אשר עבר לאראק מטהראן ולחם שם נגד הממשלה החוקתית שהוקמה לא מכבר. במהרה הבין חומייני שעליו למצוא מורה דרך חדש והצטרף לקבוצה של טלבות סביב השייח' עבד אל כרים האירי. בשנת 1920 עבר חומייני לקום בעקבות מורו והחל ללמוד שם.  חומייני הצטיין בלימודיו ותוך פחות משנה קודם על ידי מורו ל'כאפש כאן' – חולץ נעליים ולמזכירו האישי. בשנת
1 930 הגיע חומייני לטהראן ושם התחתן עם בתול, ביתו בת העשר של האייתולה סקאפי. שנה לאחר מכן כשהייתה בת אחד עשרה היתה בתול כבר בהריון שהסתיים בהפלה, ההיריון השני כשנה מאוחר יותר הביא לחומייני את בנו בכורו מוצטפא אשר נקרא על שם אביו של חומייני.            בשנת
1 937 בדרכו חזרה מביצוע מצוות החאג', ביקר חומייני בנג'ף, אחת הערים הקדושות לשיעה בעיראק.  בנג'ף נפגש עם ארגון "האחים המוסלמים" ונחשף לפילוסוף של הארגון.  בשנת 1942 פרסם חומייני את ספרו 'כשף אל אסאר' – מפתח לסודות, אותו החל לכתוב  בשנת 1939.  בספרו חומייני ניסה להפריך את ביקורתם ההולכת וגואה של אינטלקטואלים חילונים כנגד האסלאם.
           בשנת
1 944 הזמין חומייני את האייתולה הגדול בורוג'רדי לקום לנסות להחיות את המרכז האסלאמי בקום.  בורוג'רדי הגיע לקום וחומייני נעמד מאחוריו כמושך בחוטיו של אייתוללה רב העוצמה.  כאשר ביסס את מעמדו כיועצו המיוחד של בורוג'רדי החל חומייני לשקוד על בניית מוקד כוח עצמאי משלו.  בשנת 1958 מונה רוחאללה חומייני לאייתוללה.  ב 20 למרץ 1963, חומייני החל את מאבקו כנגד השאה והשתמש בחגיגות הנוורוז – ראש השנה האיראני, שמקורו בתקופה הטרום אסלאמית באיראן. חומייני יצא בהתקפה על מדיניות הרפורמות של השאה בעקבות 'המהפכה הלבנה' .
בכתב אישום נוסף כתב: "החוגים השליטים הפרו את החוקים המקודשים לאסלאם ועומדים לרמוס ברגליהם את מצוות הקוראן הקדוש…כדי להזהיר את האומה המוסלמית מפני הסכנה המיידית נשקפת לקוראן ולמדינת הקוראן, אני מכריז בזה כי ראש השנה האיראני איננו יום חג ומועד כי אם יום אבל…".  חומייני הצליח לסחוף אחריו מאמינים מועטים בלבד ואשר נמנו בעיקר  מהעיר קום, עקב משאל העם שנושאו היה הרפורמות המתוכננות באיראן, במשאל זה הצביעו לראשונה גם נשים וזכה לפופולאריות רבה באיראן.  חומייני ידע שכדי להגיע למעמד הבינוני עליו לשנות את גישתו ולפנות לרגש אחר בקרב האיראנים לכן הוא פונה לנושא חדש – שנאת זרים, כלומר המערב –  אירופאים, אמריקאים ויהודים, שאותם האשים בכך "שהם מבקשים לראות בחורבנו של האסלאם…".
…