מבוא
מחקרים רבים נערכים בעולם על מנת למצוא הסברים טובים לקיומן של תאונות דרכים. ההתעניינות הרבה בנושא זה אינה אקדמית בלבד, מכיוון שלממצאי מחקרים בנושא ישנה חשיבות רבה והשלכות מהותיות על המציאות והמדיניות להתמודדות עם תאונות הדרכים.
מעבר להשלכות הברורות של תאונות הדרכים, דוגמת אובדן או פגיעה בחיי אדם, ישנן השפעות עקיפות וישירות פחות ברורות. ההשפעות הישירות כוללות אובדן פריון וימי עבודה בעקבות הפציעה ותהליך ההחלמה הממושך לאחר תאונה. פגיעה זו מתקיימת לא רק אצל הנפגעים עצמם, אלא לרוב גם בקרב בני משפחותיהם והקרובים אליהם. השפעה ישירה נוספת היא אובדן פריון העבודה בעקבות הפקקים ועומסי התנועה הנוצרים בזירת התאונה.
ההשפעות העקיפות כוללות את הנזק הכלכלי הכרוך בקיומן של תאונות דרכים. נזק זה בא לידי ביטוי במספר מישורים, וביניהם: הגידול האדיר בפרמיית הביטוח, אותו מוכן הציבור לשלם (שוק ביטוח הרכב נאמד בכ-9 מיליארד שקלים בשנה). בנוסף, מדינת ישראל משקיעה כ- 700 מיליון שקלים מדי שנה במניעת תאונות הדרכים, סכום זה כולל את התשלומים למשטרת התנועה, וכן תקציב של כ-200 מיליון שקל המוקצה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
לפיכך, למדינה יש אינטרס ברור לפיתוח מנגנונים יעילים וגיבוש מדיניות אפקטיבית למלחמה בתאונות הדרכים.    על מנת לגבש מדיניות יעילה למלחמה בתאונות דרכים, ישנו צורך ממשי בניסוח מודל שיגלם בתוכו את מידת ההשפעה של גורמים שונים על כמות תאונות הדרכים ועוצמתן, תוך התחשבות בשיקולים של עלות מול תועלת.
ע"י ניסוח מודל מוצלח ניתן לחזות את יעילות וכדאיות ההשקעה בגורמים שנמצאו משמעותיים בהשפעתם על תאונות, אל מול התוצאות החזויות והשפעתן על המשק. המטרה העיקרית אם כן של מרבית המודלים בתחום התחבורה היא לזהות את הפעולות והגורמים אשר בעזרתם ניתן יהיה לצמצם את מספר תאונות הדרכים. במצב האידיאלי, רצוי כי מודל אמפירי שינוסח יתבסס על מסגרת תיאורטית שתכתיב את המשתנים המסבירים המשמעותיים ביותר אותם יש לכלול בניתוח.
בפועל, תחום מדעי זה עדיין נמצא בשלבי התפתחותו המוקדמים ולכן מרבית המשתנים המסבירים שנוסו במודלים היוו פרי השערה או הנחה של החוקרים לגבי השפעתם המובנית על תאונות הדרכים. יחד עם זאת, בין המודלים השונים שפותחו במדינות השונות קיים דמיון רב, דבר המאפשר להסיק, ברמת בטחון גבוהה, על קיום קשר אמיתי ולא אקראי בין מאפיינים מסוימים של תחבורה, כלכלה ועוד לבין מדדי התאונות ..

3 . ניתוח אמפירי
3 .1 מתודולוגיה כפי שנסקר בפרק הקודם, מחקרים רבים בתחום זה התעסקו בגורמים שונים המסבירים את תאונות הדרכים. גורמים שונים שנסקרו, למרות הימצאותם כמשפיעים באופן מובהק, אינם מאפשרים לדעתנו פיתוח מדיניות כלשהי בנושא ולכן אינם אופרטיביים עבור מגבשי המדיניות. בין גורמים אלו נמצאים: השפעת מזג האוויר, מדדי אלימות, צמיחה או מיתון במשק, מספר או שיעור התאונות בחו"ל, התפתחות טכנולוגית ועוד.
מצד שני מחקרים אחרים הראו כי חוקים שונים משפיעים באופן שלילי על תאונות הדרכים ומספר ההרוגים.
חוקים המחייבים בטיחות מנימלית ברכב, חגירת חגורות בטיחות, ביצוע "טסט" תקופתי, הגבלת מהירות ועוד. חוקים אלו ואחרים נחקקו בישראל בעבר, ולכן ממצאיהם אינם ישימים לפעולות נוספות בישראל כיום. (בישראל קיים "טסט" שנתי לרכב מחמיר יחסית למדינות מערביות רבות, חובת חגירת חגורות בטיחות לכל נוסעי הרכב, חובת השימוש בדיבורית קבועה בעת הנסיעה ועוד).
בבואנו לביצוע הניתוח האקונומטרי החלטנו כי ברצוננו לחפש גורמים לתאונות הדרכים אשר ממצאיהם יהיו אופרטיביים עבור קובעי המדיניות ויאפשרו נקיטת פעולות למניעה וצמצמום התאונות.
בנוסף ברצוננו להתמקד בגורמים לסך התאונות וכן לסך התאונות הקטלניות, בניגוד למחקרים רבים בתחום אשר חיפשו גורמים למספר ההרוגים בתאונות דרכים או לשיעור ההרוגים התאונות ביחס לפקטורים שונים.
כגורמים מסבירים החלטנו להתמקד ולחפש את קבוצות הסיכון אשר גורמות לתאונות לאורך זמן יותר מהאחרות, בצורה זו יוכלו מגבשי המדיניות לשים את הדגש על האוכלוסיות המסוכנות יותר ואולי לקבל תוצאות משמעותיות יותר בשטח בעקבות הפעולות שננקטו–