חברת "שידרית"-לגבי המודעה, היאכטות אומנם היו מהסוג הטוב והחדיש בעולם באותו זמן אולם לא נאמר שהן היאכטות האחרונות שנבנו ע"פ הדגם הישן. ניתן לראות את המקרה כאי גילוי עובדה שהצד השני יכול היה לגלות (הטעיה פאסיבית). ע"פ גישת השופט אשר בפס"ד ספקטור החברה הייתה חייבת לגלות למשתתפים במכרז כי אלו שתי היאכטות האחרונות שנבנו ע"פ הדגם הישן ואי גילוי כמוהו כהתנהגות שלא בתום לב. ע"פ גישת לנדוי למשתתפים הייתה הזדמנות לבדוק וגלות את המידע החיוני בכוחות עצמם ומשלא עשו זאת הייתה בהתנהגותם משום רשלנות חמורה. נראה כי מכיוון שמדובר בצרכנים לעומת ספק גדול ולא ביחסים בין סוחרים תהא חובת גילוי ע"פ פס"ד עטייה. ניתן  גם לראות את המקרה כהטעיה אקטיבית (פס"ד עמידר נ' אהרון) מאחר שנאמר במודעה שהיאכטות חדשות. עם זאת לדורית היו מקורות מידע משלה שהמליצו לה לרכוש את היאכטה וגל מכורח תפקידו כראש מינהל השיט האזורי ידע כי מדובר במצג שווא ובכל זאת פעל על פיו ולכן ניתן לטעון שבמקרה של שניהם אין זו הטעיה אלא רק לגבי פאר. דורית-החובה לפעול בתום-לב חלה גם על מי שאינו קשור ישירות למו"מ אלא רק מוסר אינפורמציה לצדדים אשר מסתמכים עליה (פרופ' פרידמן+נ' כהן) ולכן דורית יכולה לטעון להפרה של ממליציה את חובת תום-הלב במקרה שהם הטעו אותה או פעלו ברשלנות כשלא בדקו את העניין.
בנוגע להחלטת דורית שלא לרכוש את היאכטה בגלל צבע הפרקט-