א) אפרת יכולה לתבוע את ד"ר שלוותי ואת הפסיכיאטר המחוזי בעילות פגיעה באוטונומיה ואשפוז כפוי. זכותה לאוטונומיה, הנגזרת מזכותה לפרטיות, מקנה לה את השליטה על חייה ועל גורלה, וכפועל יוצא מכך גם את הזכות לסרב לטיפול רפואי. לא ניתן לכבד את האוטונומיה שלה ובד בבד לשלול ממנה את חופש הבחירה. אשפוז כפוי פוגע בחירותה ובדימויה העצמי, מטיל עליה סטיגמה חברתית, קשה ומר לה ולבני משפחתה ויש בו משום אחת הצורות החמורות והמדכאות של שלילת חירותה. בעיית האנורקטיות אינה יכולה לשלול ממנה את זכותה לכבוד ולחירות. גם הדאגה הכנה ביותר והרצון הטוב לא יכולים לכסות על אשפוז כפוי שאיננו חוקי. מערכת המשפט בישראל מכירה באוטונומיה של האדם, הכרה המהווה את התשתית הרעיונית לקליטתה של דוקטרינת ההסכמה המודעת במשפט הישראלי עוד לפני שנקבעה בחוק. עיקרה של הדוקטרינה היא  שאין לכפות על האדם טיפול שאינו רוצה בו. ביסוד הדוקטרינה עומד הרציונל  שזכותו של כל אדם לעצב את חייו, להחליט על מעשיו, לפעול על פי בחירתו ולשאת באחריות להחלטתו. האוטונומיה של האדם –