תוכן הענייניים             מבוא

1 .         הגדרת המחקר             1.1        נושא ומטרת העבודה             1.2        פרדוקס             1.3        שאלת המחקר             1.4        השערות             1.5        מתודולוגיה
2 .         סקירה ספרותית             2.1        יחסי גומלין בין גרעין לשוליים (הנגב במערכת הארצית)             2.2        בעיות באזור הנגב                         2.2.1.  ישובים במשבר תמידי                         2.2.2.  אוכלוסיה                         2.2.3.  מאזן הגירה                         2.2.4.  ריבוי קרקעות                         2.2.5.  מדדי תעסוקה ואבטלה                         2.2.6.  מדדי הכנסה                         2.2.7.  תעסוקה                         2.2.8.  הדרכים למזעור בעיות הנגב             2.3        רקע היסטורי בנוגע להפיכת אתר דודאים לאתר פסולת ארצי.

3 .         דיון תוך הצגת השחקנים הפועלים במאבק בעד ונגד הפיכת אתר דודאים לאתר פסולת ארצי             3.1        פוליטיקאים ארציים             3.2        פוליטיקאים מקומיים             3.3        תושבי הנגב             3.4        בירוקרטים ובראשם המשרד לאיכות הסביבה
4 .         מסקנות לאור השערות המחקר 5.         סיכום
6 .         ביבליוגרפיה מבוא
תושבי באר שבע והנגב היו שמחים לו היה ההסדר הקודם בו יש זיקה של צמידות בין מקום איסוף האשפה לבין אתר סילוקה, כיוון שהוא משקף סדר הגיוני: האשפה המיוצרת על ידי תושבי מקום פלוני מסולקת בחצרם האחורית (Backyard) של יצרניה, ולא בחצרם האחורית של אחרים. אולם לאחרונה הצליחו תושבי המרכז במסגרת התופעה שנקראת NIMBY (קרי : Not In My Back Yard) לשכנע את הממשלה לקבוע את אתר ה'דודאים' בנגב כאתר פסולת ארצי.
תופעת ה- NIMBY נובעת מהבעיה שאף אחד אינו רוצה את הפסולת שלו בחצר האחורית שלו.
אחד הבעיות הסביבתיות הקשות עמה מתמודדת המדינה הינה סוגיית הטיפול בפסולת. נושא איכות הסביבה בנגב, הפך עם הזמן לנושא בעייתי מרכזי המטיל צל כבד על פעולות הפיתוח וההתיישבות בנגב .
בנגב קיים ריכוז גדול של תעשייה כימית שבשנים הראשונות לפעילותה לא התחשבה שכך שהיא יוצרת פגיעה באיכות החיים ע"י זיהום האוויר ומי התהום, כמו כן, הממסד הריכוזי שיושב במרכז לא היה מודע לבעיות הסביבתיות ההולכות ונוצרות בדרום, או שלא רצה להיות מודע לכך, ולכן עם השנים ניסה לדחוק את הפסולת המזוהמת מהמרכז לדרום שסיכנה את בריאותם של תושבי הדרום.
התפיסה של השלטון המרכזי הינה שהנגב מרובה בשטחים פנויים עם אוכלוסיה קטנה יחסית למרכז ולכן ניתן להתנהג כלפיו בהתאם לצרכים של השלטון המרכזי, ולכן בשנת 1970 על פי החלטת הממשלה הוקמה רמת חובב כאתר ארצי לסילוק פסולת רעילה. כאשר תושבי הנגב כלל לא היו מודעים לסכנה המיובאת אל פתח ביתם.
פרופ' י. גורדוס טוען שתושבי הנגב ומנהיגיו חייבים להבין שמתחולל מאבק עקשני ומתמיד בין רצון המרכז, בסיוע הממסד, להעביר מזהמים לנגב, לבין תושבי הדרום והרשויות הציבוריות שבו.
גרדוס טוען ש"אם לא נשכיל להתארגן ולצבור עוצמה פוליטית יהפוך הנגב לחצר האחורית ולפח האשפה של המדינה, לא עוד מדיניות לאומית של פגע וברח, אלא מדיניות לאומית שמבינה שאזור הנגב הוא אזור שמאות אלפי תושבים רואים בו כיום, בית קבוע ורוצים שישמש מקום מגורים גם לילדיהם בדורות הבאים", ולכן יש למנוע את תופעת ה- NIMBY .
מטרתנו במחקר זה, היא להבין ולנתח את פעולתה של קבוצת אינטרס אזורית, פריפריאלית בניסיון לשנות מדיניות זו, הנוגעת לאזורה. ניתוח של פעולת הקבוצה במאבקה נגד הקמת אתר הפסולת הארצי יתרום לנו הן ברמה התיאורטית והן ברמה המעשית. ניתוח ובחינת פעולות הקבוצה במאבק לשינוי המדיניות הציבורית נגד הבאת הפסולת מאזור המרכז לדרום יעמיק את הבנתנו לגבי אופן פעולתה של קבוצת אינטרס אזורי במאבק לשינוי מדיניות ציבורית שנוגעת לאזורה. מעשית עבודה זו יכולה לתרום להבנת כוחו של הדרום והשפעתו על קובעי המדיניות.

1 .         הגדרות המחקר
1 .1        נושא ומטרת העבודה : מאבק תושבי הדרום נגד מדיניות הממשלה בדבר הפיכת אתר ה 'דודאים' לאתר פסולת ארצי, במטרה להבין ולנתח את פעולתה של קבוצת אינטרס אזורית, פריפריאלית בניסיון לשנות מדיניות הנוגעת לאזורה.

1 .2        פרדוקס : למרות מאבקם של תושבי הדרום נגד הפיכת אתר 'דודאים' לאתר פסולת ארצי בכל זאת התקבלה החלטה להוביל את הפסולת של המרכז לדרום במקום ליצור זיקה של צמידות בין מקום איסוף האשפה לבין אתר סילוקה.
1 .3        שאלת המחקר : מדוע הפך אתר "דודאים" לאתר פסולת ארצי למרות מאבקם של תושבי הדרום.

1 .4        השערות : נקודות החולשה המאפיינות את אזור הנגב ממזער את כוחו של הנגב כקב' בעלת אינטרס בקביעת מדיניות שנוגעת לאזורה ולכן הפך אתר פסולת דודאים לאתר ארצי. עפ"י משפט הבוחר החציוני, נשער כי בעיות במדיניות ציבורית הנוגעות לכלל ציבור התושבים ישקפו עבור הפוליטיקאים את עמדת הבוחר החציוני, לעומת קבוצת אינטרס פריפריאלית המשקפות אינטרס אזורי מקומי. אנו משערים שבעיות הקשורות למרכז הארץ ונוגעות לרוב קהל הבוחרים מטרידות יותר את אנשי השלטון, לפיכך הפוליטיקאים ינסו לרצות את אנשי המרכז ולא את אנשי הפריפריה.
ע"פ תיאורית הבחירה החברתית, פרטים בחברה מונעים משיקולי עלות תועלת ולא מתוך רציונאל ערכי. על פי תפיסה זו נשער כי תופעת הטרמפיסט תבטא במקרה 'דודאים', שבה נלחמו רק האזורים הנפגעים מקרבתם לאתר ולא התאגדו כל תושבי הדרום לפעולה המונית, והתאפיינו כטרמפיסטים, וזאת למרות שהפיכת אתר "דודאים" לאתר פסולת ארצי פוגע בכלל תושבי הדרום.

1 .5        מתודולוגיה : 
1 .             המתודולוגיה בה בחרנו להשתמש, הינה סקירה וניתוח חומר ספרותי רלוונטי הכוללת –          סקירת מסמכים ותוכניות : ניירות עמדה, בג"ץ, חוות דעת של מומחים, תוכניות מתאר, תסקיר השפעה על הסביבה –          סקירה עיתונאית –           מאמרים בנושא –          דיונים בכנסת ישראל
2 .             פרשנות ומסקנות יסתמכו על תיאוריות אקדמיות שנשאבו ממאמרים המנתחים ניהול ועיצוב מדיניות אזורית וציבורית .
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
 סיכום ההחלטה של אתר "דודאים" התקבלה חרף מחאתם של התושבים והפוליטיקאים המקומיים שכנראה לא היוו משקל חזק בקביעת מדיניות ממשלתית.
ניתן לראות לאורך כל העבודה כי ההחלטות והפתרונות שמתקבלים בסופו של דבר לא מתקבלים משיקולי יעילות ותועלת חברתיים לאומיים גרידא, אלא משיקולי עלות תועלת פרטיים ובניתוח מקרה זה על פי מודל גרעין ושוליים, השיקולים הינם ברי חלוף כמו הרצון להיבחר מחדש (הבוחר החציוני) שיקולי רווח וצבירת עוצמה פוליטית (מועצה אזורית בני שמעון ) שיקולים של קבוצות אינטרס בעלות כוח המשפיעות על קבלת ההחלטות במדינה (קב' מהמרכז – NIMBY) מדיניות הממשלה בנוגע לנגב היא מדיניות של התעלמות רבת שנים, השפעת הבירוקרטים על הפוליטיקאים, במקרה שלנו, היא רבה כך שבסופו של דבר הכריע את הכף לטובת הפיכת אתר דודאים לאתר פסולת ארצי וזאת רק משיקולי מקסום תקציב. מקרה "דודאים" שוב הוכיח לתושבי הנגב שהממשלה לא שינתה את יחסה אליו והיא עדיין רואה בו כחצר האחורית של תושבי המרכז, למרות הצהרותיו של אהוד ברק ובקשת סליחה מצד הממסד השמאלי כלפי תושבי הדרום. החיים מראים שהזיכרון של התושבים והפוליטיקאים הוא קצר וכשהנושאים יורדים מסדר הים הציבורי, נשכחים הדברים והציבור חוזר לשגרה.
מקבלי ההחלטות לרוב גרים במרכז והם תופסים את שטחי הנגב כשטחים ריקים, חסרי ערך שניתן לזהמם, והעובדה שמרבית מקבלי ההחלטות הם תושבי המרכז מאפשרת להם לדאוג לאינטרסים הצרים והאישיים שלהם. אנו רואים מתוך העבודה ומתוך הקורסים השונים שלמדנו במהלך התואר שקיימת חוסר יציבות שלטונית ברורה שמתבטאת בהחלפות ממשלות רבות הגורמות לשינויי מדיניות תכופים המשפיעים על המדיניות האזורית ובסופו של דבר מדיניות הממשלה היא לרוב לטווח הקצר, וחבל שכך.
ניתן היה, לדעתנו, למצוא פתרונות או חלופות אחרות כדי לאפשר לאזור באר שבע להפוך למטרופולין בעל איכות חיים לתושביו ובכך לאפשר התפתחות של האזור על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל האנושי הגלום באזור.
יש לשקול בעתיד פתרונות אחרים ולנסות להחדירם לתודעה הציבורית כגון: "מחזור פסולת" ו"שריפת פסולת" שנהוגים במדינות מודרניות אחרות. הדרך היחידה לבצע דרכים אלו היא באמצעות הגדרת מדיניות אזורית שמטרתה לחולל צמיחה וליצור תנאים לקיום כלכלה אזורית בת קיימא, לזהות את הבעיות הייחודיות לאזור, להקצות תקציב אזורי רב שנתי, לבצע מעקב אחר רציפות הפעולות עד להשגת יעדי המדיניות.
לצורך ביצוע זה יש על פי דעתנו להקים גוף ביצועי בעל מנדט מוגדר וסמכויות ובו יש לשלב את מקבלי ההחלטות בדרג האזורי ולהעמיד לרשותו משאבים הולמים לביצוע האסטרטגיה שהותוותה.