BLIND DATE- אלטרנטיבה מודרנית לאינטראקציה בין המינים:
תפיסת החברה מול תפיסת הפרט תוכן עניינים
מבוא רמת המאקרו- תפיסת החברה רמת המיקרו- תפיסת החברה סיכום ביבליוגרפיה מבוא
"לא טוב היות האדם לבדו" – משפט השגור בפיותינו, מחשבותינו, דרך חיינו. לא רק שאומרים אותו אלא גם שרים אותו. אדם בודד בדרך כלל אינו אהוד על סביבתו ומקבל הערכה שלילית. בדידות אינה קשורה בהכרח במספר האנשים, המקיפים אותך, אלא לעיתים בגין אכזבה מכך שלא מתפתחים יחסים הדוקים ומשמעותיים עם האחר. קיימים אנשים שמיומנותם החברתית לוקה בחסר, לרוב הם נמנעים מקשרים בין-אישיים ובעיקר מקשרים, שטמונה בהם סכנת דחייה. אמנם הימנעות מפחיתה את סכנת הכישלונות החברתיים, אך גם מצמצמת את ההזדמנויות להצלחה חברתית. בעיני החברה הבדידות נתפסת ככישלון ולעומתה ההתקשרות החברתית כהצלחה.
הפנאי המצומצם של השנים האחרונות יצר מצב של שכבת רחבה של אנשים אשר מוצאים עצמם ללא זמן, המוקדש עבור התמקדות בצורכיהם הזוגיים. בעבר את השידוכין בצעו המשפחות ובראשיהן האמהות. אותו שידוך אפשר הקלה עבור הרווקים/ות ,חסכון בזמן ומתן הביטחון כי "Mom knows best".
דבר חשוב בתהליך השידוך הוא מתן ההסכמה של הצעירים בהתערבות הוריהם בענייניהם הפרטיים. החלטת המשפחה היא החלטת המיועדים. במרוצת השנים קיימת מגמה של פנייה מחיק המשפחה, שיוך לקולקטיב לעבר פנייה לצרכים והתמקדות אינדיבידואלית, המחשבה כי "אני יודע/ת מה טוב עבורי", הרצון להחליט את מסלול החיים בעצמי ולא למסור את שליטה לידי אחר, אף לא לקרוב משפחה.      מעבר זה מצריך את הפרט לבצע חלוקה מחדש של משאב הזמן והקדשת פלח ממנו לחיפוש ובחירת בן/ת זוג. ריבוי העיסוקים אשר קשורים להתפתחותה של הטכנולוגיה גורמת למחסור בהקדשת הזמן, הנדרש מאותה שכבת רווקים, להכיר בת/בן זוג פוטנציאליים.      ה- Blind Date  הוא גרסה מודרנית לשידוך המסורתי. מאפייני ה- Blind Date:
מעצם הגדרתו, Blind, הוא מערב שני אנשים אשר לא נפגשו או/ו ראו אחד את השני. ההכרות מתבצעת, בדרך כלל, דרך אנשים המכירים את השניים. ההכרות מתבצעת עפ"י שיקולי המכרים כי קיים סיכוי טוב ,שקיימת מידת התאמה מסוימת בין השניים וההכרות עתידה להניב פרות למערכת יחסים המיוחלת. שני המעורבים, בני הזוג, מקבלים מידע ראשוני אחד על השני בהתאם לשאלות המעניינות אותם. קיימת מעיין "חקירה" ו"גישוש" בשטחו של האחר במטרה לקבל כמה שיותר מידע לפני המפגש, ה- Date. כיום סוג מפגש זה הוא נפוץ ושימושי. רבים חוו אותו, חלקם בהצלחה וחלקם לא.      במהלך עבודתי אציג את ציפיות החברה מסוג המפגש ואת ציפיות הפרטים מקיומו. שאלת המחקר: האם יש קשר בין ציפיות החברה מקיומו מפגש ה- Blind Date, לבין ציפיות המעורבים בו?. השערת המחקר היא שהקשר בין ציפיות החברה והמעורבים במפגש ה- Blind Date הינו ישיר והפוך.
משמע, החברה אוחזת בציפיות גבוהות להצלחת המפגש ובניגוד לכך, לשני המשתתפים המעורבים ב- Blind Date ציפיות נמוכות להצלחתו. מבוא
"לא טוב היות האדם לבדו" – משפט השגור בפיותינו, מחשבותינו, דרך חיינו. לא רק שאומרים אותו אלא גם שרים אותו. אדם בודד בדרך כלל אינו אהוד על סביבתו ומקבל הערכה שלילית. בדידות אינה קשורה בהכרח במספר האנשים, המקיפים אותך, אלא לעיתים בגין אכזבה מכך שלא מתפתחים יחסים הדוקים ומשמעותיים עם האחר. קיימים אנשים שמיומנותם החברתית לוקה בחסר, לרוב הם נמנעים מקשרים בין-אישיים ובעיקר מקשרים, שטמונה בהם סכנת דחייה. אמנם הימנעות מפחיתה את סכנת הכישלונות החברתיים, אך גם מצמצמת את ההזדמנויות להצלחה חברתית. בעיני החברה הבדידות נתפסת ככישלון ולעומתה ההתקשרות החברתית כהצלחה.
הפנאי המצומצם של השנים האחרונות יצר מצב של שכבת רחבה של אנשים אשר מוצאים עצמם ללא זמן, המוקדש עבור התמקדות בצורכיהם הזוגיים. בעבר את השידוכין בצעו המשפחות ובראשיהן האמהות. אותו שידוך אפשר הקלה עבור הרווקים/ות ,חסכון בזמן ומתן הביטחון כי "Mom knows best".
דבר חשוב בתהליך השידוך הוא מתן ההסכמה של הצעירים בהתערבות הוריהם בענייניהם הפרטיים. החלטת המשפחה היא החלטת המיועדים. במרוצת השנים קיימת מגמה של פנייה מחיק המשפחה, שיוך לקולקטיב לעבר פנייה לצרכים והתמקדות אינדיבידואלית, המחשבה כי "אני יודע/ת מה טוב עבורי", הרצון להחליט את מסלול החיים בעצמי ולא למסור את שליטה לידי אחר, אף לא לקרוב משפחה.      מעבר זה מצריך את הפרט לבצע חלוקה מחדש של משאב הזמן והקדשת פלח ממנו לחיפוש ובחירת בן/ת זוג. ריבוי העיסוקים אשר קשורים להתפתחותה של הטכנולוגיה גורמת למחסור בהקדשת הזמן, הנדרש מאותה שכבת רווקים, להכיר בת/בן זוג פוטנציאליים.      ה- Blind Date  הוא גרסה מודרנית לשידוך המסורתי. מאפייני ה- Blind Date:
מעצם הגדרתו, Blind, הוא מערב שני אנשים אשר לא נפגשו או/ו ראו אחד את השני. ההכרות מתבצעת, בדרך כלל, דרך אנשים המכירים את השניים. ההכרות מתבצעת עפ"י שיקולי המכרים כי קיים סיכוי טוב ,שקיימת מידת התאמה מסוימת בין השניים וההכרות עתידה להניב פרות למערכת יחסים המיוחלת. שני המעורבים, בני הזוג, מקבלים מידע ראשוני אחד על השני בהתאם לשאלות המעניינות אותם. קיימת מעיין "חקירה" ו"גישוש" בשטחו של האחר במטרה לקבל כמה שיותר מידע לפני המפגש, ה- Date. כיום סוג מפגש זה הוא נפוץ ושימושי. רבים חוו אותו, חלקם בהצלחה וחלקם לא.      במהלך עבודתי אציג את ציפיות החברה מסוג המפגש ואת ציפיות הפרטים מקיומו. שאלת המחקר: האם יש קשר בין ציפיות החברה מקיומו מפגש ה- Blind Date, לבין ציפיות המעורבים בו?. השערת המחקר היא שהקשר בין ציפיות החברה והמעורבים במפגש ה- Blind Date הינו ישיר והפוך.
משמע, החברה אוחזת בציפיות גבוהות להצלחת המפגש ובניגוד לכך, לשני המשתתפים המעורבים ב- Blind Date ציפיות נמוכות להצלחתו. סיכום      יש המאמינים כי בן/ת הזוג האידיאלי/ת יחייך/ תחייך אליהם יום אחד במחלקת הירקות של הסופרמרקט או בין מדפי ספריית הוידיאו. יש מי שאינם מחכים להתערבות הגורל, ומחפשים היכן מסתתר/ת בחיר/ת ליבו/ה.      ואכן מטרת החברה והפרט הינה אותה מטרה והיא הניסיון והרצון למצוא את בן/ת זוג לחיים משותפים ומאושרים. אילוז (2002) מציגה את משפטו של מבקר התרבות פרדיק ג'יימסון: "הרומנטיקה היא הגשמת משאלות או פנטסיה אוטופית, שמטרתה להמיר את חיי היומיום בתנאים של גן עדן אבוד כלשהוא" (אילוז,
2 002, עמוד 140). ובר ראה באהבה או בארוטיקה הפוגה פרטית מתהליכים ציבוריים שכלתניים בעולם הכלכלה, המשפט והפוליטיקה, ואף טען שרק "התחום הארוטי" יכול להציל את האדם המודרני מתוצאותיהה השליליות של שכלתנות- יתר.      ייתכן שזו היא הסיבה מדוע רבים רודפים ומנסים כמעט בכל דרך אפשרית לפגוש ולהכיר אנשים חדשים למרות הסיכוי, הקלוש ככל שיהיה, בתקווה למצוא את מה שלבנו מחפש. כמו- כן, ייתכן שמפריזים בחשיבותה, בעצם הצגתה וציורה באמצעי התקשורת. הרומנטיקה הפכה להיות מזוהה בהדרגה עם תחום הבידור והפנאי. הצגת סרטים המתארים את ה"אהבה האידיאלית", "זוגות אידאליים", פרסומות, המציגות מוצרים הנתמכים על ידי זוגות וכדומה.      אילוז (2002) מעלה את הקשר בין האהבה הרומנטית לאידיאולוגיה הקפיטליסטית, הדוגלת באינדיוודואליזם, פרטיות, המשפחה הגרעינית, הפרדת תחומים על פי מגדר וכדומה. הקפיטליזם חדר לפינות הפרטיות של חיינו הבין אישיים והרגשיים. עם היחלשותה של הדת בחברה, האהבה נסחפה אל תוך העולם החילוני. העולם החיצוני החל להפוך תחום זה לאחד מעיסוקיו העיקריים. בעולם החילוני אהבה מתקשרת לפעילות הפנאי של הפרט.      עם שינוי האידיאולוגיות והקדמה עולה לעיני שאלה "האם הקדמה אשר הביאה עימה הטכנולוגיה, שינוי רוחות התרבות, התנועות החברתיות בהן הפמיניזם, גרמו לנזק בין היחסים הבנויים על איזון בין המינים?".
ייתכן שאכן כך המצב. במאה זו גברים מוצאים עצמם מבולבלים בין מאזן הכוחות שהיה ברור לדורות קודמים כך כיום משנה פנים. חיזוקה של האישה בתוך החברה, ייתכן וגרם להעלאת חשש אצל הגבר והתייחסותו לשינוי זה. גברים ייתכן שכיום מאוימים, מפוחדים לגשת, הססניים מעצם יכולת הדחייה. גברים אלה שכבר פיתחו קריירה, השקיעו בחייהם בכדי לבנות הגנות שונות, ייתכן ועלולים להיתקל בדחייה ממקור שבעבר היה יותר ודאי וכיום לאו. בנוסף לחיזוק מעמדן של הנשים, גברים עלולים "להסתכן" בעצם פנייתם בהאשמה להטרדה. האם עליהם להיות אגרסיביים ובכך מושכים בגבריותם, או עדינים ושברירים ולקיחת סיכון של דחייה?. רבים מהגברים בחרו בפתרון שבו הם ממתינים לפנייה מצד האישה למפגש כלשהוא. כמו-כן רבים בוחרים במערכות ידידות, מערכות אפלטוניות לעומת מערכות מורכבות הכוללות אי הבנות ואכזבות. הפתרון המוצע הוא תקשורת, החלטיות, גמישות מצד גברים ונשים גם יחד.      הטכנולוגיה והקדמה שינו את פני החברה.
שינויים ותמורות אלה חלקן לחיוב וחלקן לשלילה. המהפכות נגעו בתחומים רבים וביניהם על התחום הבין-אישי באינטראקציה המינית. ירידת ערכת התא המשפחתי ועליית חשיבותו של הכסף, היציבות הכלכלית והמעמד האישי, הובילו לדחיקת האינטראקציה בין המינים לסדר עדיפויות פחות בדרגתו. רוס (1996) גורס כי אנשים רבים חשים מדוכאים משום שאינם מוצאים את האדם המתאים. אך יש אנשים שמרוצים למדי מכך שהם "נשואים" לעבודתם, דתם, משפחותיהם, לעסקיהם ואף לעצמם. הם מתמקדים בדבר אחד הממלא את כל חייהם או בייעוד שבו בחרו. פרטים אלה בחרו להישאר לבד. אכן, אנשים רבים כיום "בונים" את מעמדם ולאחר מכן מתפנים לבניית עתידם הזוגי. שינוי סדר העדיפויות ייתכן שנובע מטעמים היסטוריים. בעבר אנשים ייצבו עצמם מבחינה זוגית, ודבר זה היווה ,למראית עין, כמכשול להתפתחות האישית של האדם הן בפאן הקרייריסטי והן בפאן התפתחות האישית. רבים ראו בזוגיות כ" The end of the road" לתחומים נוספים.      בניסיוני להבין את הנושא תפיסת חברה ותפיסת הפרט למפגש ה- Blind Date פניתי לאנשים בשאלות. פניתי לחמישה אנשים, אשר מצויים במסגרת נישואין או מאורסים וחמישה אנשים ללא מסגרת זוגיות יציבה. עשרת אנשים אלה הם בין הגילאים 27-35, אקדמאים, עובדים, ללא ילדים.  חמשת הנשואים או המאורסים הם: צחי, נשוי 5 חודשים, בעל תואר בהנדסת חשמל, בן 29. עידית, שי- לי, יובל, נשוי שנה וחודשיים, בעל תואר B.A כללי, בן 35. ורד, נשואה שנה וחודשיים, בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים עם התמחות בשיווק, בת 28. השאלות לנשואים או המאורסים: שאלה
1 : באם תפגוש אדם שתתטען שמתאים לדעתך לחבר/ה שלך, האם תציע להפגיש ביניהם ב- Blind Date?
צחי:
כן.
עידית:
שי- לי: יובל:
כן.
ורד:
בטח.
שאלה
2 : האם את/ה השתתפת ב- Blind Date, שחבר/ה שדך/ה? אם כן- מה היתה תוצאת המפגש?
צחי:
כן, היה נורא. עידית:
שי- לי:
יובל:
כן, ברוב המקרים זה היה נפילה מוחצת.
ורד:
פעם אחת בודדת בגלל אמא שלי והיה מזעזע.
שאלה
3 : האם את/ה מאמין/ה בהצלחת Blind Date? צחי:
אין לי תיאוריה מסודרת על זה, אבל אני חושב שהסיכויים של זה נמוכים מאוד, כי המסגרת לא מחייבת את אף אחד מהצדדים. אני מתכוון לזה שבגלל שהם לא מכירים אחד את השני אז אין להם בעיה לחתוך את זה מיד. גם נוהגים לשפוט מהר מאוד במפגשים האלה אז התוצאות הם גם מהירות ולשלילה. עידית:
שי- לי:
יובל:
לא מאמין.
ורד:
אם זה דרך שידוך אנושי אז אני מאמינה, ואם זה דרך שידוך מכאני, כגון, אינטרנט, אז לא. חמשת חופשי המסגרת הזוגיות היציבה הם: שרון/ תמר, דורית, רון לוינטל, אבי, שירי, בת 27, תואר חינוך ו- B.A כללי השאלות לחופשי המסגרת הזוגיות: שאלה
1 : האם יצאת בעבר למפגשי Blind Date? אם כן- מה מידת הצלחה, משמע, האם נוצר קשר לאורך זמן?
שירי:
כן, מידת ההצלחה היא 0%. שאלה
2 : במידה וחבר/ה טוב/ה תציע/ יציע מפגש מסוג זה עם אדם שלדעתו/ה מתאימם/ה לך, התסכים/י?
שירי:
כן, אין לי בעיה. שאלה
3 : האם לדעתך, מפגשי Blind Date, הינם דרך טובה ובעלת סיכויים להצלחה?
שירי:
ממש לא.      אכן, אין זה מדגם מייצג אך רוב הדעות אינן בין עם הנשואים או הלא, אינם מאמינים במפגשי ה- Blind Date למרות ניסיונותיהם מן העבר או היו מוכנים להשתתף במפגשים מסוג זה בעתיד. כנראה שיש סיבה החבויה שם. אוכל לנסות לשער סיבות ,כגון:
סדר עדיפויות כאשר ללימודים ועבודה ברמה עליונה וזוגיות פחותה ממנה ניסיון למצא את הזמן עד תומו ולאור חוסר היכולת בהשקעה בחיפוש נבחר בשידוך מודרני        כ- Blind Date הפיכת החברים למקורות שאנו סומכים על שיפוט דעת ולכן נקבל את קביעתם אי לקיחת בכובד ראש את מציאת בן/ת הזוג ולכן הקלילות במפגשים שצפויה מראש תוצאתם הדעה כי "מה יש לי להפסיד", אז מקסימום בזבזתי ערב אחד במפגש לא מוצלח, הרי עדיף מאשר לשבת לבד בבית ובמחשבה שייתכן שפספסתי משהו הנורמה השוררת במתירנות פרטי החברה, כחלק ממנה גם השימוש הנבחר ב- Blind Date אך אלה סיבות שאני משערת ולא מתוך מחקר ומדגמי.      חשיבות הסיבות אינה רלוונטית כעת מפני שעדיין קיימת תפיסת החברה על מפגשי ה- Blind Date שונה מתפיסת הפרט עליהם. למרות השערתי לגבי יחס שהינו הפוך וישר כך שפרטי החברה כחברה חושבים אחרת בהצלחת מפגשים אלה ומעודדים את הבודדים בתוכה לנסות, לבחון, לצאת ולהכיר, אך בתור בודדים מודעים לכשלונה ואינם ששים לנסותה, אין כך הדבר. החברה אכן מעודדת את יחידיה להתחבר כזוג כך חושבת שמפגש זה אינו מדד להצלחת קשר עתידי.
באותו אופן חושבים פרטי החברה. הגברים והנשים כיחידים מחפשים ומעונינים למצוא את בחיר/ת ליבן/ם על פי אידיאליהם, מחשבותיהם, סטריאוטיפים המוכתבים מהסביבה הקרובה, הראשונית, אמצעי התקשורת, מאפיינים ביולוגיים. הניסיון במהלך המפגש להדמות לאדם העונה על הציפיות של היושב מולך, מהווה בעיה. הקריטריונים והציפיות הנבנות לקראת המפגש, ההכנות, פינוי הזמן, פינוי משאבים, התכנון, הם חלק מהשלם הגדול והמסובך של חיזור, מציאת בן/ת זוג, שידוכים, זוגיות, רומנטיקה, הנכללים ב- Blind Date.
אני חייבת לציין שכל הנושא נראה לי רחוק מאוד, לאור היותי במערכת זוגית כשנתיים.
וכן, גם אני בעברי התנסתי במספר Blind Date שרובם הסתיימו ככישלון מוחץ וסיומה של כל אחת, מילותי היו "לא עוד". כל עוד יש שדכנים המוכנים לתרום מזמן לצוות יחידים ויש יחידים המוכנים לממש ניסיונות אלה, ימשיכו מפגשי ה- Blind Date אם בצורתם הנוכחית או בצורה שונה.