השפעת מראה חיצוני על אופן שיפוט וייחוס אשמה בקרב חוקרים במשטרה עבודה סמינריונית מאת                                                                                        
3 /7/2006
תוכן עניינים
תקציר. a מבוא. 4
שיטה. 10 אוכלוסיה. 10 כלים.. 10 הליך. 11
תוצאות. 12
דיון 15
ביבליוגרפיה. 17
נספחים.. 19
נספח א' – שאלונים.. 19
שאלון מבצעת 'לא אטרקטיבית' 19
שאלון מבצעת 'אטרקטיבית' 23
נספח ב' – מקרא. 27
נספח ג' – ניתוחים סטטיסטיים.. 28
נספח ד' – מהימנות. 44
נספח ה' – סטטיסטיקה תיאורית. 46
תקציר מראה חיצוני הינו כרטיס הביקור שלנו בכל מקום שאנו פונים. מחקר זה מבקש לבדוק האם סטריאוטיפים של יופי ישפיעו גם על חוקרים במשטרה. הרקע למחקר זה היא התפיסה הסטריאוטיפית: "מה שיפה הוא טוב".
מהסקירה הספרותית עולה כי התפיסה של "מה שיפה הוא טוב" משפיעה על צדדים רבים ומגוונים בחיינו, החל מחיים חברתיים וכלה במקום עבודתנו. מה שהיינו מצפים זה שבכל הנוגע למערכת החוק והמשפט סטריאוטיפים של מראה חיצוני לא ישפיעו.
            נמצא במחקרים Chia, Allred, Grossnickle & Lee, 1998, DeSantis & Kayson,) 1997, Dion, Berscheid & Walster, 1972, Eagly, Ashmore, Makhijani & Longo, 1991, Marlowe, Schneider & Nelson, 1996, Stewart, 1985, Wuensch, Chia, Castellow,   (Chuang & Cheng,
1 993
כי בעיני רבים נתפסים אנשים יפים כיותר מוצלחים, יותר אינטליגנטיים, בעלי יכולות חברתיות ובינאישיות גבוהות יותר, ובאופן כללי הוערכו כטובים יותר בכל תחום, וכבעלי תכונות חיוביות יותר מאנשים שאינם אטרקטיביים. הערכה ותפיסה סטריאוטיפית זו נמצאה במחקרים כמשפיעה על שיקולי העסקה, הערכת הישגיות, הערכות בינאישיות ואף משפיעה על שיפוט נאשמים בבית משפט. בדרך כלל נטתה תפיסה זו לטובת הנאשמים האטרקטיביים; קרי, חבר המושבעים (אמיתיים ומדומים) נטו להקל עם הנאשמים האטרקטיביים, לייחס להם פחות אשמה ולהמליץ על עונשים פחות חמורים מנאשמים שאינם אטרקטיביים.
בניגוד לנאמר, מחקר זה מציע שנאשמות אטרקטיביות אשר השתמשו ביופי שלהן לביצוע העבירה יישפטו ביתר חומרה אל מול נאשמות לא אטרקטיביות. בהסתמך על מספר מחקרים אשר נערכו על סטודנטים ומצאו כי במקרה של שימוש ביופי לביצוע עבירה נשפטו נאשמות אטרקטיביות יותר לחומרה (DeSantis & Kayson, 1997, Mazzela & Feingold, 1994,) (Sigall & Ostrove, 1975. מחקר זה בודק כיצד חוקרים במשטרה מייחסים אשמה לנאשמות אטרקטיביות לעומת נאשמות לא אטרקטיביות ועל אילו עונשים הם ממליצים. ההנחה היא, שכיון שחוקרים במשטרה הינם ככל בני האדם – היינו מושפעים מסטריאוטיפים – ניתן להניח כי גם הם  יושפעו מן האטרקטיביות  של הנאשמת, וישפטו אותה ביתר חומרה.
a   אכן נמצא כי חוקרים במשטרה ייחסו יותר אשמה לנאשמת אטרקטיבית מאשר לנאשמת שאינה אטרקטיבית. אם כי לא המליצו על עונשים חמורים יותר עבור הנאשמת האטרקטיבית.