הדרכה ביבליוגרפית
| מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | הדרכה ביבלוגרפית |
| שנת הגשה | 2006 |
| מספר מילים | 1825 |
| מספר מקורות | 8 |
תקציר העבודה
מבוא
הסטטוס- קוו הוא אולי המושג הנפוץ ביותר לגבי יחסי דת ומדינה במדינת ישראל. הסכם זה הוצע לראשונה על ידי זרח ורהפטיג בניסיון להסדיר את המחלוקות העמוקים בין דת ומדינה ובכדי לתת עיקרון מנחה להסדרה בתחומים בהם ישנה מחלוקת. פירושו של המושג הוא בעצם להקפיא את המצב הקיים ולהמשיך בהסדרים בנושאים שונים כגון: שמירת שבת, נישואין וגירושין, ואוטונומיה החינוך הדתי, כפי שנהגו בעניינים אלו בתקופת הישוב. אולם בעת מעבר מישוב למדינה אין אפשרות לשמור על מצב קיפאון זה בעקבות שינויים בכל תחומי החיים שהשפיעו על מצב זה של קיפאון.
על כן יש לתאר את הסטטוס – קוו כהסדר גמיש אשר ישמש בסיס לשינוי תוספתי לסטטוס –קוו.
במקרים מסוימים יבוא לטובת הציבור הדתי כמו נתינת אוטונומיה בחינוך הדתי ,או לפעמים לטובת הציבור החילוני כמו בסוגיה של שמירת השבת . עבודה זו מבקשת להתמקד בסוגיית השבת על מרכיביה השונים:תחבורה ציבורית בשבת,עבודה בשבת ופתיחת מקומות בילוי.
שאלת המחקר האם הסטטוס-קוו הצליח למתן את הקונפליקט ביחסי דתיים-חילוניים בסוגיית השבת?
מטרת המחקר לעמוד על הצלחתו של הסדר הסטטוס-קוו בניסיון למתן את המחלוקת בנושאי דת ומדינה דרך ניתוח סוגיית השבת על כל מרכיביה.
