הגישה הכלכלית של המשפט - סיכומי שיעור

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 12930

תקציר העבודה

מדוע הפופולריות של הגשיה הכלכלית במשפט? ע"א 3760/03 עמרן נ' הנאמן על נכסי יוסף אייפרמן דיני פשט"ר (פשיטת רגל) – זהו תחום שמטפל בקריסה כלכלית של חייבים. חייב זה אדם יחיד שיש לו הרבה נושים, ובנקודת זמן אחת הוא אינו מסוגל לשלם להם את מה שהוא חייב. דיני פש"ר  מטפלים בקריסתו הכלכלית של החייב. הנכסים שלו אינם מספיקים לכיסוי כל חובותיו. בפס"ד עמרן, אחד הנושים היה עמרן. הוא קיבל "בטעות" 50,000 ₪ מהנאמן על הנכסים של החייב, כאשר זה כסף שהיה אמור להתחלק בין כל הנושים.
מה עושים במקרה כזה? האם הכסףנשאר אצלו או שהוא צריך להחזירו? התשובה נמצאת בס' 76 לפק' פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ 1980: "תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו בכפוף להוראותיה בשיעור שווה לפי סכומים ובלי העדפה". בית המשפט וטען שיש מקרה של free rider  ולכן הפרשנות של ס' 76 היא שעמרן יכול לשמור את הכסף. זה מראה שימוש גלוי בשיטה הכלכלית.
זהו ניתוח כלכלי גלוי.
דוגמה לניתוח כלכלי מוסווה: פס"ד ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש קולוניאל פס' נז (2) שייך לתחום דיני עסקאות נוגדות (במקרקעין). ביהמ"ש אומר שס' 9 כפוף לעקרון תום הלב. ה"תאונה המשפטית" לא היה קורה אם גנז היה ממלא את חובתו ברישום הערת אזהרה.
ביהמ"ש טוען שגנז היה "המונע הזול" cheapest cost avoider. התאוריה הכלכלית שעליה מבוסס רעיון "המונע הזול" היא שכדי לתמרץ אנשים מסוגו של גנז ("מונעים זולים") למנוע את התאונות המשפטיות כגון זו, יש להטיל על גנז את מלוא הנזק שנגרם מהתאונה הזו. בפועל בית המשפט לא השתמש במונח "מונע זול", אלא זה משתמע מפסק הדין. תאוריות כלכליות יוצקות למושגי שסתום (שוויון, תום לב וכד') תוכן שמאפשר לנו להגיע להחלטה חד משמעית המשרתת את תחושת הצדק. מהי כלכלה? Economics = ביוונית, לנהל משק בית. כלכלה היא מדע מתחום מדעי החברה. זהו מדע שלומד התנהגות אנושית. זהו מדע של קבלת החלטות בתנאי מחסור. הכלכלה בוחנת את התנהגות בני האדם שהמשאבים והמקורות שעומדים לרשות מצויים במחסור. מדובר על מחסור כלכלי ולא מחסור פיזי. מה שעושה המיקרו-כלכלה, היא מנסה להציג מודלים מפושטים שמבוססים על הנחות. מעמידים מודלים מופשטים ומניחים הנחות כי העולם מסובך מידי ללא זה. שתי הנחות חשובות בכלכלה: הנחת הרציונליות הנחת המדע המלא. הנחת הרציונלית אומרת שאנשים יתנהגו באופן שיביא להם את התוצאות הטובות ביותר, ימקסם ויביא לשיא את האינטרסים שלהם. על מנת לבחון אם אנשים נוהגים ברציונליות יש את "משחק האולטימטום". למשל – נותנים למציע 100 ₪, הוא יכול להציע פעם אחת כסף לניצע.
אם הניצע לוקח את ההצעה, שניהם מקבלים את הכסף, ואם הוא מסרב – שניהם לא מקבלים כלום. הניסוי מצע, שאם מציעים לניצע
2 0 ₪ ופחות, בד"כ הוא מסרב ושני הנחת הרציונליות היא לידו חד מימדית, וכוללת בתוכה למשל את עקרון החישוביות, העדפות הפרטים לאורך זמן וקביעותם. הנחת המידע המלא – כולם יודעים הכל על הכל במודל, כולל על התגמולים של הצד השני. מדוע משפט וכלכלה? בינתחומיות – אינטרדיספלניות – מגוון תחומי משפט. השאלה הנשאלת היא האם המשפט הוא תחום שעומד בפני עצמו והאם יש לו חוקיות משלו. בעבר החשיבה המקובלת היתה שלמשפט חוקיות משלו. לדוגמה דיני חוזים מופרדים מעשיית עושר ולא במשפט. במהלך העשורים האחרונים, ברור כי המשפט הוא לא תחום שעומד בפני עצמו.
פרוקצ'יה מכנה את זה "בועות משפט" – בועה שמקרבים לעין על מנת להסתכל על העולם שמסביב. למשל, בפס"ד של עופר גלזר ת.פ. (שלום ת"א) 8515/04
מ"י נ' עופר גלזר. בפרשה זו, עופר גלזר הואשם במעשים מגונים והטרדה מינית שבוצעו בשתי נשים שונות – האחת שטיפלה באשתו ושניה ששכרה ממנו דירה. הוא הורשע, ובגזר הדין קבעה השופטת מאסר בפועל, וניסוחה מראה על רצונה להרתיע. השופטת מניחה כאן בעצם שעקרון ההרתעה יעבוד. זוהי הנחה סמויה. לא נבחנת בפועל השאלה אם גזר דין של מאסר בפועל לעבריינ מין ירתיע או לא, אלא מניחים, הנחה סמויה, שזה כך. כלומר, מונחת כאן הנחה קרימינולוגית / פסיכולוגית (יישום של עקרון בועת המשפט). כלומר, המשפט מושפע בדיסיפלינות אחרות, כאשר כלכלה היא מהבולטות בהן. יש תחומי משפט שהכלכלה בהן היא פוזיטיבית (בתוקף)  וכך גם צריך להיות. במה כלכלה מאופיינת ונבדלת מתחומים אחרים?
(מדיספלינות אחרות, כמו פסיכו', למוסר, סוציו', המשפיעים גם על המשפט). שימוש בכלים מדעיים מתמטיים כגון: מודל, בדיקה אמפירית. דגש על הנחת הרציונליות. כלכלנים מניחים שאנשים הם רציונלים ומנסים למקסם את האינטרסים האישיים שלהם. כאשר מבצעים ניתוח נורמטיבי של הכלל המשפטי (נורמטיבי – איך הכלל צריך להיות / ראוי שיהיה), הם לא מהססים להדגיש את הקריטריון המנחה – יעילות.
יעילות – הפקת מקסימום מתוך משאב. א.       יעילות  – לא מוסרי. ב.        יעילות – לא חלוקה. (אנו נפרש הוראות חוק על פי תכליתו תוך עיגון לשוני מינימלי, בתכלית מכניסים את התאוריה הכלכלית ("התאוריה שהחוק ביקש להגשים הוא"…) לכלכלה יש נטיה להעדיף שיקולי יעילות על שיקולי מוסר, ושיקולי יעילות עפ"י שיקולי חלוקה. ד"נ 20/82 אדרס נגד הולו אנד ג'ונס.