נובמבר 2006
תוכן עניינים:
עמוד מבוא
3
פרק 1: סקירת ספרות              עיתונות שלום 5
           עיתונות מקוונת, עיתונות משתתפת והבלוגספירה העיתונאית
6 פרק 2: הסכסוך הישראלי-פלסטיני בבלוגספירה העיתונאית            ניתוח ותיאור אופי השיח
1 0            מתודולוגיה
1 1
           ממצאים
1 2
דיון
1 5
סיכום
1 7
נספח
1 9
רשימה ביבליוגרפית
2 0 מבוא
במהלך שלושת העשורים האחרונים השתלב תחום לימודי השלום (Peace Studies) בתחום תקשורת ההמונים וחדר לעולם המושג של "עיתונות שלום". עיתונות שלום מציעה דרך חלופית לסקר ולדווח "חדשות", דרך אשר מוּכוונת שלום (Peace Oriented).
עיתונות שלום הופכת את הסכסוך (המסוקר) לשקוף, באמצעות חשיפת הרקע והקונטקסט הרחב של האירועים ותוך התייחסות מאוזנת, לאנשים ולסבל, בכל צידי הסכסוך (Galtung, 2000). על פי פרופסור יוהן גלטונג (שם), הנחשב לאדריכל עיתונות השלום, הפרקטיקה של סיקור מלחמתי מבנה מציאות מעוותת. כלומר, אמצעי התקשורת מציגים סכסוכים כמבוי סתום נטול פתרון.
הפרקטיקה של עיתונות שלום מתמקדת ביצירתיות של יישוב סכסוכים וביצירה ושימור של מצב השלום, המוגדר כמצב של "אין-אלימות + יצירתיות" (Lynch & McGoldrick, 2005).
הפרקטיקה הרווחת כיום בעיתונות המסורתית, אינה זו של עיתונות שלום. צורת הסיקור המקובלת אשר מתמקדת באלימות ומחפשת להכתיר מנצחים ומפסידים, מנציחה למעשה, את שיח המלחמה שאינו מאוזן ועלול לעודד הסלמה. אחת הסיבות לכך היא, שאמצעי התקשורת המסחריים (שהינם עסק כלכלי לכל דבר), אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהעדפות הקהל ולא לפרסם את מה שמוכֶר. התעלמות שכזו, לדעתו של תומס הניץ' (2004Hanitzsch, ), עלולה לסכן את קיום המבנה הכלכלי של המדיה. בהתאם נמצא (Shinar,
2 000), שגם חדשות-שלום מסוקרים בטרמינולוגיה של שיח מלחמה ואלימות. הקריטריונים על פיהם נבחרים פריטי החדשות, הצורה וטכניקת הדיווח של כלי התקשורת, תלויים במבנה הארגוני של אותו מדיום. כלומר, המבנה הוא המסר, "The structure is the message" (Tehranian,
2 002, עמ' 34) ולכן, טוען טהרניאן (שם), שעל מנת לשמור על ריבוי תכנים ודעות במדיה, עלינו להבטיח גיוון וריבוי של מבנים (structures).
משנפתחה רשת האינטרנט לציבור הרחב, במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, (ובעקבות פיתוחים טכנולוגיים נוספים), השתנתה מפת התקשורת ונוצר סוג חדש של עיתונות –  העיתונות המקוונת. בשנים האחרונות, מתוך העיתונות המקוונת, התפתח תחום חדש, המכונה "עיתונות-קוד-פתוח" (הנר, 2006) או "עיתונות משתתפת" (Bowman & Willis, 2003). בעיתונות משתתפת הקוראים הם הכתבים והעורכים. למעשה, כל אדם (בעל גישה לרשת האינטרנט וידע טכני ברמה מינימאלית), יכול לקחת חלק פעיל ביצירת תכנים חדשותיים.
המטרה העיקרית של כלל העיתונות (במדינה דמוקרטית וחופשית), היא לספק לאזרחים את המידע הנחוץ להם, על מנת להיות חופשיים ובעלי שליטה עצמית (Bowman & Willis, 2003).
בהתאם נטען (Gallo, 2004), שעיתונות משתתפת, ממלאת תפקיד חיוני עבור הדמוקרטיה, מאחר וקיים בה הפוטנציאל להפוך את המדיה לשקופה ודמוקרטית יותר. הפלטפורמה החדישה ביותר של עיתונות משתתפת היא הוובלוג/בלוגים (יורחב בהמשך). כלל הבלוגים הקיימים ברשת מקושרים ביניהם בצורה היוצרת, מרחב-ווירטואלי עצמאי, המכונה בלוגספירה. מאחר וכלל הבלוגים ברשת מקושרים ומתקשרים ביניהם, ניתן לומר שהשיח המתקיים בבלוגספירה, מהווה מיקרוקוסמוס של השיח הכללי הקיים ברשת. בעבודה זו בכוונתי, לתאר את השיח בבלוגספירה העיתונאית ( – החלק במרחב הבלוגספירה, אשר מתייחס לחדשות/אקטואליה), על פי עקרונות עיתונות שלום, באמצעות ניתוח תוכן (איכותני) של 15 בלוגים העוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מטרתי הינה לבחון, האם אותו שיח מתאים להגדרות עיתונות השלום, באמצעות המודל שניסח פרופסור יוהן גלטונג (Galtung) [נספח] ובעזרת מאמרם של ג'ק לינץ ואנבל מקגולדריקPeace Journalism – How to Do It? (Lynch & McGoldrick, 2000). ברצוני לבדוק את הדברים תוך התייחסות לטענתו של מג'יד טהרניאן (Tehranian,
2 002) אשר טען, שגיוון וריבוי של כלי תקשורת, בעלי מבנים שונים, יספקו מגוון רחב יותר של תכנים ודעות. כלומר, אבדוק, האם השיח בבלוגספירה העיתונאית (בעלת המבנה ה"שונה", שכביכול נטול אילוצים) אכן מעצים את מגוון התכנים והדעות במדיה. מאחר ומדובר במחקר איכותני, בעל הגדרות רגישות, אין ביכולתי לקבל ולהציג תמונה מלאה ומספקת של השיח המצוי (בבלוגספירה העיתונאית). למעשה, עבודה זו מהווה, מעין מחקר מקדים, "פיילוט", לקראת מחקר כמותי רחב יותר.
לדעתי, מסקנות המחקר יעזרו להבין ולנסח טוב יותר, הגדרות כמותיות אופרטיביות, עבור מחקרים עתידיים.
בפרק הראשון, אסביר את הקונספט והפילוסופיה שמאחורי עיתונות שלום והרקע ההיסטורי של התפתחות העיתונות המקוונת. אציג את עקרונות סוג העיתונות המשתתפת ואתמקד בפלטפורמת הבלוג ובפוטנציאל שלה, לחולל שינוי במדיה. בפרק השני, אתאר את שלבי המחקר שביצעתי; מטרת המחקר, השערותיי, המתודולוגיה (איסוף ועיבוד הנתונים) ואציג את הממצאים הרלבנטיים. אחר כך אנהל דיון בו, אתאר את השיח אשר נמצא בבלוגספירה העיתונאית. אציג את המסקנות, אליהן הגעתי ואאפיין את השיח אשר נמצא, בבלוגספירה העיתונאית. בפרק הסיכום, אסכם את מה שנעשה ונמצא במחקר. אציג את מגבלות המחקר ושאלות שנותרו ללא מענה ואציע מחקרים עתידיים.