שימושי מחשב באמנות:
האמנות הדיגיטאלית שורשיה במערכות ההגנה הצבאיות.
המלחמה הקרה והמאבק המתמשך בין הגוש המזרחי והמערבי זירז את ההתפתחות ואת ההמצאות בתחומי הטכנולוגיה ממוחשבת ובעיקר בתחום הבינה המלאכותית.
המחשב הדיגיטאלי הראשון, ENIAC (Electronic Numerical Integrator & Computer), היה בגודל של מוסך גדול, והוצג באוניברסיטה של פנסילבניה ב-1946.
המחשב האלקטרוני המסחרי, הזמין הראשון, אשר נוצר בשנת 1951, (ה-UNIVAC) היה מסוגל לטפל במידע "נומרי" וטקסטואלי ונרשם כפטנט.
מחקרים נוספים בטכנולוגית המחשב הוזמנו ע"י מרכזי מחקר שנתמכו ע"י הממשלה. המחקרים הראשונים עסקו יותר בהיבט המדעי של הטכנולוגיה ולא כ"כ בהיבט האמנותי, האסטטי.
האמנים הראשונים שהחלו להשתמש במחשב ליצירת אמנות, נקראו "אמנים דיגיטאליים" היו האמריקאים: א. מיכאל נול (A. Michael Noll) והגרמנים: פריידר נייק (Frieder Nake) ו- ג'ורג' ניס ((George Nees , שייצרו דימויים מופשטים באמצעות מחשב. שדמו ליצירות הקוביסטיות של פאבלו פיקאסו,(Pablo Picasso). (ראה בנספח: תמונה מספר
1 ) התערוכה הראשונה של אמנות ממוחשבת נערכה ב-1965, בגלריה Howard Wise שבניו-יורק.
העבודות החלוציות הללו לא נחשבו כאמנות בעיניי הציבור באותם זמנים.
רק בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, הפכה אסטטיקת המחשב לצורת אמנות מקובלת.   –