דיני חוקה - פרמידת הנורמות, פס"ד המזרחי

תקציר העבודה

1 .    חוק בתי המשפט (איסור מינוי קרובי משפחה) –    א. מיקום החוק עפ"י פירמידת הנורמות. תוקפם החוקתי של ההסדרים שנקבעו בכנסת       מתבסס על המדרג הנורמטיבי שלהם:
1 . המבחן הצורני –  יש לבחון את אופן ניסוח הנורמה – בכלליות, בקצרה, וכשמזוהה כח"י עפ"י הכותרת ובהעדר תאריך חיקוק הנורמה.
2 . המבחן המהותי  – יש לבחון את תוכנו של החוק, ומהי הנורמה המוגנת – האם הולמת את ערכי מדינת ישראל.
3 .    המבחן המשולב – הצטברות של המבחן הצורני והמבחן המהותי. אבחן את החוק לפי המבחן הצורני הצר (עפ"י הגישה הרווחת בפסיקה), ואניח כי חוק זה הינו חוק רגיל, בשל העובדה כי אין בכותרתו ציון על כך שהוא חוק יסוד.
4.    פגיעה/שינוי בנורמות קיימות  -האם חוק רגיל יכול לשנות או לפגוע בח"י – לאחר זיהוי הנורמה כחוק רגיל, אבדוק את רמות הפגיעה והשינוי בנורמות הקיימות: בפס"ד ברגמן נקבע כי החוק הרגיל המאוחר, גובר על ח"י מוקדם. בפס"ד מזרחי (אוביטר),ח"י הוא בעל מעמד נורמטיבי עליון ולכן בכל מקרה יגבר על חוק רגיל במקרה של שינוי. שריון – אין בהוראת הכבילה בכדי לרומם את מעמדו של החוק. עפ"י פס"ד חירות ניתן לומר שח"י נוצרו ע"י הרשות המכוננת ועליונותם של ח"י אינה קשורה בשאלה באם קיים או לא קיים שריון או באם קיימת פסה"ג, מכאן שח"י הם תמיד חוקה ותמיד יגברו על חוק רגיל. ניתן לראות כי נוצר מצב של אנומליה, אשר נפתרת בפס"ד מופז – על כל ח"י תחול פסה"ג שיפוטית. חוק רגיל אשר פוגע בח"י ייתכן כי יהיה בתוקף באם יעמוד בפסה"ג. ח"י בעל פסה"ג מתיר פגיעות בו בתנאים מסוימים,מכיר בכך שבלתי נמנע כי חוקים ייפגעו בנורמות חוקתיות. קיימות פגיעות לגיטימיות. בפס"ד תנופה קובעת השופטת דורנר כי בעת בדיקת פסה"ג יש לבחון את אופי הזכות הנפגעת. להלן מבחני פסה"ג: