העבודה הטובה ביותר במחזור ציון של 93
לאחר פקטור שלילי של 4 נקודות! העבודה מכילה יותר מ- 30 הערות שוליים ממקורות רבים.
כתובה בצורת טענות וטענות נגד.
ניתן לקחת רעיונות וטיעונים מרכזיים + ציטוטים ולשתול בעבודה חדשה.
א.
טענותיה של החברה:
החברה טוענת להפרה יסודית של החוזה מצד סויה בזמן (להלן:"סויה"), מה שיקנה לה זכות לבטל את החוזה באופן חד צדדי (יפורט). לטענת החברה נחתם חוזה כדין: לדעתה, יש לפרש את החוזה כמכלול, ואין להשתמש בפירוש נגד הצד המנסח. אומד דעת הצדדים הסובייקטיבי והאובייקטיבי ילמד לפי לשונו ונסיבות כריתתו של החוזה, באופן ברור ואמין יותר אם ביהמ"ש יפנה ללשון ולנתונים אמינים שקיבלו גילוי חיצוני: א.
מנכ"ל חברת סויה מיהר להיקשר עם החברה בחוזה במחיר הנמוך ב-15% מההצעה הנמוכה ביותר. ב. מכיוון שמדובר בחוזה מסחרי יש לפרש לפי תכליתו המסחרית- רכישות של פולי סויה. ג.  אילו שאל ה"טרדן המתערב" ביום חתימת החוזה את הצדדים האם ברור הצורך להודיע שהמשלוח הגיע בזמן היה נענה בחיוב. החברה תטען להפרת חוזה שסויה ביצעה לפי ס'1 לחוק החוזים תרופות (להלן:"חח"ת") (קרי מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה), בס'4 לחוזה בשני מישורים : ראשית:
סויה לא העבירה את כל המשלוח ועיכבה 2 טון של סחורה דבר שמהווה הפרה של ס'6 לחוזה.
ניתן לראות בכך גם הפרה צפויה של החוזה לפי ס'17 לחח"ת בגינה ניתן לקבל סעדים כל עוד אין הסעדים סותרים זה את זה. שנית: סויה לא עשתה מאמץ על מנת להודיע לחברה על המסירה הקרובה. לעניין ההודעה החברה רואה את ההפרה כפעולה בחוסר תו"ל לפי ס'39 לחוק החוזים(להלן:ח"ח) אובייקטיבי והן סובייקטיבי מכיוון שהצורך לקיים חוזה בתו"ל עשוי להטיל על בעל החוזה חובות נוספות מאלה המפורשות בחוזה בין חובות לוואי ובין חובות עצמאיות כגון בדיקה שאכן הודעתה התקבלה (זה אפילו לא מאמץ). בדיקה כזאת הינה מקובלת ונתפסת ע"י הציבור אובייקטיבית כראויה, ולכן נראה שסויה לא קיימה חיובה כלל.  החיוב האמור למרות שאינו מפורש בחוזה ויש לאקונה, הרי הוא נובע מהחוזה ומעצם קיומו של קשר שתכליתו שת"פ בין קונה ומוכר לשם הצלחת העסקה ביניהם, ונראה בחובת תו"ל במקרה זה כדרישה מצטברת.