פרק 1:מבוא
עם התייצבות גבולות 'הקו הירוק', לאחר חתימת הסכמי שביתת הנשק בין מדינת ישראל לשכנותיה באפריל
1 949, נותרו כ-156,000 תושבים ערבים בתחומי המדינה, בפני מוסדות המדינה החדשה עמד אתגר מוסרי, חברתי ובטחוני לקבוע מה יהא מעמדו של המיעוט הערבי במדינה היהודית. ישראל ראתה עצמה מראשית דרכה כמדינה דמוקרטית והצהירה  במגילת העצמאות שלה, כי תקיים שוויון חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה. מאידך גיסא, המדינה נדרשה להגן על עצמה מסכנת מלחמה נוספת עם העולם הערבי ומפני עוינות אפשרית מבית. העם היהודי, שחי כמיעוט ברחבי העולם ונאבק לשוויון זכויות במקומות מושבו, ניצב עתה בעמדה הפוכה – הוא מהווה רוב במדינתו העצמאית ואילו בתוכו חי מיעוט, השונה ממנו כמעט בכל תחומי החיים – שפה, תרבות, דת, לאום, רמת חיים, רמת מודרניזציה, השכלה ושאיפות לאומיות.בפני האוכלוסייה הערבית שנותרה בגבולות 'הקו הירוק' עמדה משימה לא פחות קשה היה עליה לשקול ולהחליט, אם תסתגל למציאות החדשה של שלטון זר ולא אהוד שקם במולדתה, או תתנגד ותנסה לשנות את המצב, תתקומם נגד התנאים שנכפו עליה בניגוד לרצונה ותאבק להשגת עצמאות או להיפרדות מן המדינה.שתי החברות היו מוכות לאחר מלחמה ארוכה. היישוב היהודי איבד רבים מבניו, והמערכת הכלכלית שלו נפגעה קשות. המעבר מקהילה שנשלטה בידי המנדט הבריטי למדינה חייב שינויים בחשיבה, בדפוסי המינהל והפוליטיקה, וביחס אל הערבים שנותרו עתה  בתחומי ריבונותה ותחת שליטתה של המדינה.כעת עמדו בפני ישראל משימות כבדות וקשות כמעט בכל אחד מתחומי החיים, ושאלת מעמדו של המיעוט הערבי (אוסצקי.2001.) שאלת המחקר האם  הסכסוך הערבי-יהודי במדינת ישראל הגיע למצב של סטאטוס-קוו?
מטרת המחקר לעמוד על הסכסוך הערבי ישראלי ולבחון את השגותיו בתחומים שונים.