עיניינה של עבודה זו הוא צו אנטון פילר.
המדובר ב"צו עשה" אישי שנועד להינתן במעמד צד אחד, בכל שלב של ההליך המשפטי או  אף בטרם החל ההליך. צו אנטון פילר הוא מעין צו גילוי הממזג בתוכו יסודות של מעין צו חיפוש אזרחי. הצו מתיר כניסה לחצרי הנתבע, מיד עם הגשת כתב התביעה ובמעמד צד אחד,  לשם תפיסת מסמכים מהותיים וחשובים לביסוס התביעה, כאשר יש בסיס לחשד שהמסמכים ייעלמו או יושמדו מיד עם היוודע דבר הגשת התביעה, או למטרות נוספות כגון, תפישת חפצים המפירים זכויות קיניין רוחני או נכסים שנרכשו ברווחים שנעשו ממכירת חפצים אלה. עבודה זו תסקור בקצרה את התפתחותו של הצו במשפט האנגלי, את קליטתו במשפט הישראלי תחילה בפסיקה, לאחר מכן בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט 1999 ובתיקון משנת 2001 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984.  אנסה לעמוד על ההבדלים והשינויים במאפייני הצו לאורך התפתחותו במקורות המשפטיים השונים לפי הסדר הגרונולוגי שלהם.
העבודה עם הערות שוליים – ללא ביבליוגרפיה