תקציר מטרת העבודה הינה ללמוד על התקשורת ככלי שרת בידי הטרור ועל יחסי הגומלין בין השניים.  על הקשר בין טרור ותקשורת נכתב כבר רבות. האמרה הסינית " הרגת אחד הפחדת רבבה" כוחה יפה במידה כפולה ומכופלת לגבי טרור, שהרי הטרוריסטים של היום מפחידים מיליונים. את התוצאה הזו לא יכלו להשיג ללא התקשורת החופשית. מעשי טרור שאין מדווחים עליהם משולים לעץ הנופל ביער בלי שאף אחד רואה או שומע אותו.
 הטרוריסט מנצל את הדמוקרטיה לטובתו ואת העובדה שהחברות המערביות לא מוכנות לספוג פגיעה בערכי חופש הביטוי. התקשורת אם כן היא ידידתו הטובה של הטרוריסט, גם אם אין היא מעוניינת בידידות זו, אין התקשורת יכולה להמנע מסיקור ארועי טרור ואין היא יכולה לצנזרם, שכן, אם תעשה כן הרי שתפגע בחופש הביטוי ובדמוקרטיה כולה.
בעבודה זו ננתח את מאפיינו של הטרור, לאחר מכן את מאפייניה של תקשורת  ההמונים ולסיכום החלק ננתח את יחסי הגומלין בין השניים.