תוכן עניינים
מטרות הניסוי –..2
מבוא –2
אנטיביוטיקה 2
מבחני רגישות –..3
אנטיביוטיקות איתם עבדנו בניסוי זה  –.4
חומרים אנטי בקטריאלים –…5
חיידקים  איתם עבדנו בניסוי זה -6
מהלך  הניסוי –…8
תוצאות הניסוי –10 דיון וניתוח התוצאות .12
נספחים -13
ביבלוגרפיה 15
מטרות הניסוי א. קביעת הריכוז המינימלי הדרוש לעיכוב הגידול של תרבית חיידקים- MIC .
ב. שיטות לקביעת הרגישות של חיידקים לחומרים אנטיביוטיים ולחומרים אנטיבקטריאליים : Tube Dilution – מיהולים  במבחנות, שיטת הדיסקיות- דיפוזיה של האנטיביוטיקה באגר.
ג. מדידת  רגישות חיידקים שונים למגוון חומרים אנטי בקטריאליים מבוא
אנטיביוטיקה אנטיביוטיקה היא קבוצת תרכובות אורגניות הגורמות למותם או להפסקת גדילתם של החיידקים . רוב האנטיביוטיקות מיוצרות באופן טבעי ע"י הפטריות,  חיידקים  וייצורים אחרים. היות והאנטיביוטיקות  בד"כ אינן מזיקות לבע"ח  ולאדם נשה בהן שימוש  נרחב ביותר כתרופות. האנטיביוטיקה הידועה ביותר היא פניצילן. זוהי  האנטיביוטיקה הראשונה שהתגלתה והיא התגלתה ע"י  אלכסנדר פלמינג  ב1928.
סוגי אנטיביוטיקה המיון העיקרי של האנטיביוטיקות הוא לפי השפעתן על החיידק:
אנטיביוטיקות בקטריוסטטיות גורמות להפסקת פעילותו המטבולית של החיידק – להפסקת גדילתו והתרבותו אך לא למותו אנטיביוטיקות בקטריוצידיות- גורמות למות החיידק ניתן להבדיל בקלות בין שלושת סוגי  האנטיביוטיקה. לשם זיהוי אנטיביוטיקה בקטריוסטטית יש להרחיקה מהחיידקים , היות ותאיהם לא ניזוקו הרחקת האנטיביוטיקה גורמת לחידוש הפעילות  ולהתרבות. לשם ההבדלה בין אנטיביוטיקה בקטריוצידיות ובקטריוליטיות יש לבצע בדיקת עכירות. נוכחות של תאי חיידקים ( חיים או מתים ) בתמיסה גורמת לה להיות עכורה.
אם העכירות קיימת מדובר באנטיביוטיקה בקטריוצידית,  אם העכירות  נעלמת לאחר הטיפול האנטיביוטי מדובר באנטיביוטיקה בקטריוליטית- אנטיביוטיקה זו מפרקת את תאי החיידקים ושברי התאים המרחפים בתמיסה אינם גורמים לעכירות.
אופן פעילות האנטיביוטיקה האנטיביוטיקות נחלקות לקבוצות לפי האופן בו הן פוגעות בחיידקים פגיעה  בדופן או בממברנת התא. אנטיביוטיקות אלה הינן בקטריוליטיות בד"כ , שכן  הרס  הממברנה מביא לדליפת תוכן החיידקת  אל הסביבה ולהרס התא. האנטיביוטיקה יכולה לפגוע  בחידוש ובבניית הממברנה , או שהיא יכולה פשוט להמיס את הממברנה הקיימת פגיעה בשכפול, הכפלת הDNA  ופגיעה במחזור התא-  אנטיביוטיקות אלה בד"כ בקטריוסטטיות פגיעה בריבוזומים- אנטיביוטיקות שנקשרות לריבוזומים  ועוצרות את התרגום של ה- RNA עיכוב של  אנזימים מרכזים  בחיידק משפחות  אנטיביוטיקה החלוקה למשפחות אנטיביוטיקה הינה לרוב ביוכימית. לכל האנטיביוטיקות המשתייכות למשפחה מסויימת הרכב כימי וכן דרך פעולה דומים Penicillins– אנטיביוטיקה אשר מיוצרת ע"י פטריה – עובש. שייכת לקבוצה אשר מכילה את β- lactam קבוצה אשר נקשרת לאנזים transpeptidase ומונעת  אינקורפורציה של פפטידוגליקן לדופן החיידק, אלה הן אנטיביוטיקות בקטריוצידיות הפועלות בעיקר כנגד גרם חיובי ובעלות ספקטרום פעילות צר.
      β-lactamase   הינו  אנזים המפרק את הטבעת β-lactamate – אשר  בונה את הפנצילין, לחיידקים  בעלי     עמידות לפנצילין יש את האנזים הזה.
Aminoglycosides – אנטיביוטיקות אלה מיוצרות ע"י  אקטינומיציטים , בקטריוצידיות ובעלות ספקטרום  פעילות  רחב. הן נקשרות ליחידה 30s  של הריבוזום החיידקי באופן בלתי הפיך ומעכבות  סינטזת חלבונים ע"י עיכוב יצירת קומפלקס איניציאציה.
Tetracyclines-  אלה הן אנטיביוטיקות  בקטריוסטטיות בעלות ספקטרום  פעילות רחב. הן נקשרות ליחדה 30s   ומונעות קשירה של tRNA  לריבוזום.
Chloramphenicol- אלה הן  אנטיביוטיקות בקטריוסטטיות  בעלות ספקטרום פעילות רחב. אנטיביוטיקות שנקשרות  ליחידה 50s  של הריבוזום ומונעות סינטזת חלבון ע"י עיכוב האנזים petidyl transferase  היוצר את הקשר הפפטידי.
Erytromycin- אנטיביוטיקות  בקטריוסטטיות  בעלות ספקטרום פעילות רחב. נקשרות ליחידה 50s  של הריבוזום ומונעות  סינטזת  חלבון ע"י עיכוב האנזים peptidyl transferase  היוצר את הקשר הפפטידי , או מפריעות  לטרנסלוקציה  של הפפטיד המתארך.  אנטיביוטיקות אלה פעילות בעיקר נגד חיידקי גרם חיובי.
Rifampicin- אלה הן אנטיביוטיקות  המעכבות את פעילות האנזים RNA polymerase  ולכן מונעות  את סינטזת החלבונים. חדירות נמוכה למיטוכונדריה ולכן פעילות  זניחה וכמעט אפסית כנגד אאוקריוטים.
Polymixins- אלה  הן אנטיביוטיקות המגבירות את  חדירותה של הממברנה , אנטיביוטיקות אלה פעילות  כנגד גרם שלילי והן בעלות ספטקטרופ פעילות רחב.