הקדמה אמנות ושואה הינם שני מושגים הנראים ממבט ראשון כמנוגדים האחד לשני. נדמה שהם שייכים לשני עולמות קוטביים ושאין דרך לקשר ביניהם. לכאורה עוברת השואה על כל נוראותיה  ועל האכזריות שבה את גבולות היכולת של האומנות לטפל בה. אומנות האמורה להיות אסתטית השואפת ליופי או להבעה אישית, הינה כביכול חסרת אונים למראה שואה בה נהרגו שישה מיליון בני אדם באופן א- אסתטי המעורר רגשות שליליים.
השאלה המתעוררת היא האם בכלל כדאי לנסות לגשר על הפער העמוק הזה?
ע"מ להשיב על השאלה שלעיל יש לקחת בחשבון את דחף היצירה של האמן המתגבר על כל מגבלה, פיזית או אסתטית. יצירות אלו נעשו בתנאי מצוקה בגטאות, במסתור, במחנות מעבר, ריכוז והשמדה, וכן בידי פרטיזנים לוחמים בתנאי שדה.
עצם הפעילות האומנותית בתקופת חידלון ומאבק הישרדות מהווה תופעה ייחודית, הראויה לדיון.
"מה המניע לעשות יצירה אומנותית בתנאים לא תנאים?
מעולם לא שאלתי למה. אני זוכר שפעם אחת, כשהייתי במטה של המחתרת יחד עם אבא קובנר, ביקשתי ממנו שבין מבצע למבצע יוביל אותי לקולגים שלי, האומנים של גטו וילנה. הוא העלה אותי לעליית גג ושם הייתה אחת הציירות הבולטות של גטו וילנה, רוזה סוצקבר, ללא פת לחם, עומדת ליד הכן ומציירת פורטרט. היא אומרת לי: "תראה אלכסנדר, היום הצלחתי לבטא את החיוך על הפורטרט שלי…" ללא פת לחם! מחר מחסלים את הגטו ואישה זו עומדת ומציירת פורטרט וחיוך של אושר על פניה. אני עצמי, שכל תקופת הלחימה בגטו וביער רשמתי מתוך פרספקטיבה מסוימת, שאלתי את עצמי: איך ייתכן הדבר?
בן- אדם הולך למות והאמן שבו מעלה על הבד יצירה אומנותית" (אלכסנדר בוגן)  יצירות אומנות רבות, שרדו את השואה. פרי היצירה- מציג לא רק את עושר הפעילות האמנותית האינטנסיבית שהתקיימה בתקופת השואה, אלא גם מאיר באור נוסף את חיי הכלואים. היצירות מהוות תעודות היסטוריות שהראשונים שהיו מודעים לחשיבותן ככאלה, היו היוצרים עצמם. ובכל זאת, עדיין קשה לפענח מה הניע את אותם אומנים ליצור את שיצרו? היצירה הייתה כרוכה באיתור חומרים, מציאת הזמן ליצור, וכמובן, הסתרתה רחוק ככל שניתן, מהישג ידם של הנאצים. אנו יודעים שכל הפעולות הללו היו כרוכות במידה לא מבוטלת של סיכון- אז מהו בכל זאת אותו משהו שמניע מישהו, וגורם לו להעמיד את חייו בסכנה כדי לתעד את הזוועות המקיפות אותו?
מרגע שעלה בידי האמן לאתר חומרים ליצירה, הוא ניצב בפני התמודדות נוספת, והיא, קבלת החלטה בדבר נושא הציור. סצנות הברוטאליות הלא אנושית היו זמינות מכל עבר וללא הכר, כיצד עלה בידי האמן לברור ולהחליט מה מביניהן הוא בעל ערך תיעודי גבוה יותר ומה בעל חשיבות פחותה?
מבוא
ננסה בעבודה זו להתייחס למספר גורמים:
א.      הסיבות בעטיין בחרו האומנים לתעד את המאורעות להם היו עדים באמצעות אומנות.
ב.       הנושאים הנידונים בציוריהם של האומנים- מהם הנושאים השכיחים.
ג.        תנאי החיים השונים שבהם חיו האומנים: מחנות מעבר, גטאות, מחנות מוות, פליטים ופרטיזנים.