מבוא
לאחרונה, עם התקדמות נושא תכנית ההתנתקות, שבות ועולות תמונות מן העבר הלא כל כך רחוק של מדינת ישראל, בעת החתימה על הסכם אוסלו; הפגנות סוערות, דה לגיטימציה של השלטון ומעשיו, אלימות מילולית, איומים על חייהם של ראש הממשלה ושריו ועוד. כל אלה עוררו בי את הרצון לבדוק מה התרחש אז, לפני ה-  4.11.1995, מה הייתה האווירה שאפשרה רצח של ראש ממשלה בישראל הדמוקרטית, מהם המאפיינים של אלימות פוליטית, מה מניעיה ועוד. לכן החלטתי לבדוק את נושא האלימות הפוליטית, תוך התמקדות באלימות פוליטית בישראל, סקירת הסיבות השונות לאלימות פוליטית בישראל והבאת דוגמאות מתקופות שונות בהיסטוריה של מדינת ישראל, החל מהפנתרים השחורים, דרך תנועת "כך", יום האדמה, רצח אמיל גרינצוויג ועד רצח יצחק רבין, כאשר המקרה בו אדון בצורה מעט יותר רחבה הוא כאמור רצח יצחק רבין, בתקווה לראות שהפקנו לקחים ושלמדנו משהו ושאולי אולי משהו בנו השתנה. מהי אלימות פוליטית?
כמו מושג הטרור, גם מושג האלימות לוקה בריבוי הגדרות ובהיעדר בהירות. כך, לדוגמה, חוקרים אחדים קובעים שעל מנת שהאירוע יפול תחת הקטגוריה של אלימות פוליטית הוא חייב להיות מופנה נגד מטרה פוליטית (Gurr,
1 970) ואילו אחרים טוענים שהמניע הוא הקריטריון המרכזי שעל פיו ייקבע אם מדובר באלימות פוליטית (Canache, 1996). יתרה מכך, עיון מדוקדק בספרות לא מותיר אותנו עם מסקנה ברורה באשר לשאלה אילו תופעות ייכללו תחת הגדרה זו. האם אירוע אלים בעל גוון פוליטי הוא אירוע שבו מופעל כוח כנגד אדם אחר או שהשחתת רכוש תיכלל אף היא בקטגוריה זו, ומה בדבר חטיפה לצורכי מיקוח או רצח פוליטי? האם אכן קיימים אלמנטים ברורים שיכולים לסייע בהבחנה בין התופעות?
תוכן עניינים מבוא קצר לחקר האלימות הפוליטית מהי אלימות פוליטית אלימות פוליטית – הנחות יסוד הגורמים לתמיכה באלימות פוליטית – דת ואלימות פוליטית מרכיביה של הפעולה האלימה אלימות פוליטית בישראל הסתה ורצח פוליטי: היבטים חברתיים ופסיכולוגיים: המקרה של רצח רבין סיכום ביבליוגרפיה  סיכום לאחר קריאת המקורות לצורך הכנת העבודה, וביניהם גם קטעי עיתונות שונים מהתקופה שלפני רצח רבין, לצערי אני יכולה לומר כי לדעתי לא הופקו הלקחים הראויים ובוודאי שאין מה לדבר על הפנמה. גם היום, למעלה מתשע שנים לאחר הרצח שאמור היה לשנות את כל מה שהיכרנו וידענו – נדמה שדבר לא השתנה. גם היום, עם הניסיון להעביר את תכנית ההתנתקות על ידי ראש הממשלה, שוב עולה ומציפה אותנו האלימות המילולית הקשה, נשמעים איומים על ראש הממשלה וחלק משריו, ובדיוק אותן קריאות "בוגד" נשמעות בהפגנות. אם חשבנו לאחר הרצח כי השיח הציבורי ייראה אחרת, הרי שלדעתי טעינו. גם תמונות  הפוטומונטאז' הכל כך מוכרות מלפני רצח רבין שוב נראות וכל הזמן נשמעות אזהרות של ראשי מערכת הביטחון כי המתנקש היהודי הבא כבר יצא לדרך, טבעת אנשי  הבטחון מתהדקת סביב ראש הממשלה במידה שאין לה תקדים, ושוב – לא מהחשש ממתנקש על רקע
לאומני, אלא מפני החשש ממתנקש על רקע פוליטי.