מ ב ו א השויון הוא ערך מרכזי בתפיסת עולמה של החברה בישראל, הוא משמש כאחד מעקרונות היסוד של המשפט החוקתי וכאחת מזכויות היסוד של כבוד האדם וחירותו. למרות חשיבותו הרבה של עקרון השויון, עדיין קיימות בישראל קבוצות אוכלוסיה אשר סובלות מפגיעה קשה ומתמשכת בשויון, בכללם קבוצת הנשים.
עקרון ההעדפה המתקנת הוא אחד האמצעים המשפטיים שתכליתו לשנות את המצב ולגרום לשויון רחב יותר לאותם קבוצות אוכלוסיה הסובלות מאפלייה וקיפוח. אחת הדרכים ליישום עיקרון ההעדפה המתקנת היא באמצעות הזכות ההלכתית לייצוג הולם אשר התפתחה בחקיקה ובמשפט הישראלי.
הזכות לייצוג הולם התפתחה באופן עקבי ומואץ זה למעלה מעשור שנים עד שהפכה לחלק חשוב ומרכזי בשיטת המשפט בישראל, ובעקבותיה נחקקו חוקים אשר נועדו להגן על הזכות. גם בתי המשפט הובילו קו ברור באופן נחוש ונחרץ כדי להגן על הזכות תוך פיתוח המשפט, שיפוט אקטיביסטי ופרשנות שיפוטית,  כדי לקדם את השויון בין המינים בישראל.
בעבודתי אתמקד בהתפתחותה של הזכות לייצוג הולם לנשים כביטוי לעקרון ההעדפה המתקנת. בהישגים שהושגו עד כה, בפרט הזכות לייצוג הולם ב"גופים ציבוריים" שהוענקה לנשים.
בפרק השני של העבודה אביא את לשון החקיקה והתפתחותה ואערוך סקירה של משפט משווה במדינות האיחוד האירופאי, ארצות הברית וקנדה.
הפרק השלישי והמרכזי בעבודה יעסוק בביקורת שיפוטית ובו אבדוק כיצד בית המשפט הצליח להגן על הזכות לייצוג הולם לנשים? אסקור מספר פסקי דין באמצעותם ניתן לעמוד על חשיבות תפקידה של הרשות השופטת בביצורה של הזכות וההגנה עליה.
ברצוני לציין כי בחרתי לכתוב עבודה בנושא זה, המעניין אותי באופן מיוחד. המדינה רבות.
הנני משמש כיו"ר נבחר של ההסתדרות במרחב טבריה והצפון זו הקדנציה השניה, וכחבר מועצת העיר טבריה. במסגרת תפקידיי אלה אני פועל לשילובן וייצוגן של נשים במקומות העבודה במרחב שלי, בפרט ייצוג נשים בוועדי עובדים והבטחת ייצוג גם למועמדות שלא זכו לקבל מספיק קולות כדי להיכלל בוועד העובדים, זאת באמצעות קידומן למקום גבוה יותר על ידי מתן הבטחת ייצוג ושריון מקום לאישה אחת לפחות. בנוסף יש לציין, כי במרחב הגיאוגרפי חתך דמוגרפי מעניין מאוד,  כ-20% בני מיעוטים ובהם: דרוזים, ערבים (נוצרים ומוסלמים) וצ'רקסים. גם כאן מקפידים לשלב את בני העדות הללו תוך הבטחת ייצוג ושריון מקום לנציג אחד לפחות באותם מקומות עבודה בהם עובדים יהודים וערבים. יותר מכל יש לציין את העובדה כי תהליך זה השתרש עד כי  כיום ניתן למצוא ערבים ונשים שנבחרו בזכות עצמם ללא הצורך בהבטחת ייצוג ושריון ומכהנים כראשי הוועד במקומות עבודה רבים במרחב ובהם:וועד עובדי בית חולים פוריה, וועד עובדים מלון שרתון, מלון הולידי אין, מס הכנסה, מפעל ספן, מפעל קלת ועוד.
זוהי תוצאה של תהליך אשר לא יכול היה להתרחש אילולא חשיפתם של אותם נבחרים מקרב המיעוטים והנשים  לציבור העובדים שלהם באמצעות הבטחת הייצוג הראשוני הזה. הנה כי כן  אנו רואים כי הזכות לייצוג הולם הפכה להיות אבן שואבת אשר חלחלה אל מקומות רבים בחברה ולא רק בשירות הציבורי, עד שהיתה לעקרון חשוב ביותר להשגת אותו שויון בין המינים.
ראשי פרקים
1 .   מבוא.

2 .   התפתחותה של הזכות לייצוג הולם לנשים כביטוי לעקרון ההעדפה המתקנת.

3 .   הזכות לייצוג הולם לנשים בראי החקיקה בישראל.
1.3. ניסוחי החקיקה.
2.3. הוראות שונות בחקיקה.
3.3. משפט משווה – עקרון ההעדפה המתקנת.

4 .   בקורת שיפוטית – כיצד בית המשפט הצליח להגן על הזכות לייצוג הולם לנשים.
1.4. פס"ד שדולת הנשים הראשון.
2.4. פס"ד שדולת הנשים השני.
3.4. פס"ד עמותת ל.כ.ן.
4.4. העדפה מתקנת בבתי הדין לעבודה.
5.   סיכום.

6 .   ביבליוגרפיה.