ניתוח פרסומת עפ"י התיאוריה הדרמטורגית- סוציולוגיה
| מקצוע | סוציולוגיה |
| מילות מפתח | ניתוח פרסומת-סוציולוגיה |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 1768 |
| מספר מקורות | 6 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
1 . תוכן עניינים………………עמ' 2
2 . שאלת המחקר…………….עמ' 3
3 . רקע וניתוח הפרסומת……..עמ' 3
4 . דיון בסיטואציה……….. עמ' 4-6
5. סיכום ומסקנות……………עמ' 6
6 .
ביבליוגרפיה………………עמ' 7
1 . שאלת המחקר האם השימוש בתכנים אלימים בפרסומות בארץ, כדרך, למניעת אלימות בקרבינו, למעשה ממצבת אותה כנורמה חברתית תקנית המוטמעת בארץ? על מנת לנסות, ולפתור את הסוגיה נעשה שימוש "בתיאוריה הדרמטורגית" של גופמן, שתובא בהמשך, אך קודם לכן נתאר את הסיטואציה הנבחנת.
2.רקע
וניתוח הפרסומת הקליפ למניעת אלימות מציג שני תסריטים. האחד הוא התסריט האלים, הרווה בחברה הישראלית, כאשר מספר רב של צעירים עומדים בכניסה למועדון (המרחב החברתי). נוצר דוחק בכניסה, ושלא במתכוון דוחף אחד השחקנים (להלן "הקורבן"), בחורה שעומדת לפניו. הקורבן ממהר להתנצל בחיוך, ובתנועת ידיים של סליחה. הבחורה מגיבה בחיוך חזרה, כאשר לפתע מגיח מאחור השחקן השני ( להלן "החבר") ונוצרת אינטראקציה אלימה בין שני השחקנים.
השחקן "המכה" לבוש בגופיה (הבלטת שרירים-כוחניות), ועל זרועו קעקוע גדול, והוא מתחיל להכות את "הקורבן" בלי דיאלוג קודם ביניהם, כאשר "הקורבן" מנסה ע"י דיבור ותנועות ידיים מגוננות להיחלץ מהמצב.
אינטראקציה נוספת באותם רגעים נוצרת כאשר שאר המשתתפים (שעומדים בתור) יוצרים מעגל בלתי מכוון, ואינם נוקטים בפעולות למנוע את ההתכתשות, או להפריד בין הניצים. הקהל פסיבי. בשלב מסוים, מנסה שחקן שלישי, להפריד בין הניצים (אינטראקציה שלישית), אך נדחף בגסות על ידי "החבר" ואינו מנסה עוד. הבחורה בקליפ משמשת כזרז (טריגר) להתכתשות, שנוצרה. לכאורה על "כבוד הבחורה". התסריט השני עובר "למצב האידיאלי", בו לאחר הדחיפה, "החבר" טופח לבחור שדחף, על השכם, שם ידו על כתפי חברתו, וכולם נכנסים למועדון מחויכים ורוקדים ביחד…אידיליה?
כאן, חוזר התסריט שוב, "למצב בפועל", בו "החבר" מכה "בקורבן" גם בחנייה, עד "שהקורבן" מאבד את הכרתו. בשלב זה, נוצרת אינטראקציה נוספת, כאשר המשטרה מגיעה לזירת ההתרחשות ובאותו רגע "החבר" שהפגין את כוחניותו ומרותו על חלש ממנו, בורח מן המקום מפחד המשטרה.
הקליפ, כולו, מלווה ע"י כוכבי "כוכב נולד", (יצירת הזדהות ע"י מפורסמים) בטקסטים בעלי תוכן אגרסיבי וחד ("אני רואה אותו, הוא תמיד שם, מחכה בפינה, שתזרוק לו מילה או קללה, בא עם הפיוז, רק שמישהו יזוז, שיתנו לו סיבה להרוס ת'מסיבה…") ומלווה בהבעות פנים ותנועות ידיים בוטות וחדות על מנת להעביר את המסר. השאלה היא, האם את המסר הנכון? נתייחס גם לשאלה זו בהמשך.
נקודה נוספת ראויה לציון: בכניסה למועדון עומדים "סלקטורים", שמחליטים מי נכנס ומי לא עפ"י צבע עור, סגנון לבוש, דיבור. סיטואציה זו מעידה על מתחים שעלולים להיווצר בין המשתתפים (יצירת מעמדות שונים ופערים).
3. הדיון בסיטואציה בניסיון לנתח דרך הפרסומת את המצב החברתי בארץ, אעשה שימוש בתיאוריה הדרמטורגית של גופמן שמשתמש בתיאטרון כמטאפורה, למציאות החברתית הנוצרת ביום יום, ומנסה לענות על השאלה כיצד נשמר הסדר החברתי?
המציאות הישראלית מותווית מתוך אינטראקציות בין האזרחים. הפרטים מתכננים באמצעות סמלים את הרושם שישאירו אצל אחרים על מנת להשליט את הגדרות המצב ובכך, עיצוב המציאות. כך נקבעות גם מוסכמות חברתיות ונורמות מוסריות יותר, ומוסריות פחות. על פי גופמן, "הגדרת מצב"- הינה מצב, בו בכל אינטראקציה בין שחקנים, יש ניסיון של כל פרט לכפות את הגדרת המצב שלו על השחקנים האחרים, זאת ע"י הרושם העצמי שהוא מנסה להעביר אליהם. סוג האינטראקציה בין השחקנים יהיה במשא ומתן מתמיד. (גופמן 1980) בפרסומת ניתן להבחין במספר אינטראקציות בין השחקנים: בין "החבר" המכה "לקורבן" נוצר מפגש אלים בו "החבר", ע"י שימוש באלימות מנסה ליצור הגדרת מצב חדשה, ולעצב את המציאות כך שתופגן גבריותו,החוזק והכבוד שירכשו לו, ויצירת פחד, הן של "הקורבן",והן של השחקנים הסובבים (הקהל בתור למועדון). אותו "ניהול רושם" שמבצע השחקן ("המכה") כופה למעשה את הגדרת המצב הרצויה לו על שאר השחקנים ברמה המודעת (התכנים שהוא מעביר) וברמה הלא מודעת (שפת גוף- אלימות והבלטת כוחו במקרה זה).
אינטראקציה שנייה ומשמעותית, היא העובדה כי השחקנים החברתיים האחרים, בזמן סצנת האלימות , אינם נוקטים כל פעולת מנע, ועומדים מהצד. ישנה מבוכה ואף אחד מן הנוכחים לא באמת יודע איך להגיב, עד אשר נכנס לתמונה שחקן שלישי שמנסה להפריד בין הניצים אך נכשל מהר מאוד. סצנה זו משקפת לטעמי את אוזלת ידינו כחברה נורמטיבית, שלמעשה נותנת לגיטימציה לעובדה שקונפליקטים ניתנים לפיתרון ע"י שימוש בכוח, בצורותיו השונות.
שני התסריטים ממחישים את המצב הקיים בארץ בקרב צעירים, ואת המצב הרצוי מבחינתנו כחברה אך עד שנגיע למצב אידיאלי דמעות רבות תיזלנה…
בפרסומת ניתן להבחין בשני רובדים, הגלוי והסמוי:
הגלוי: ביטויי האלימות בסצנה נועד להמחיש את השתרשותה בחברה, התוכן המילולי בקליפ , נועד לזעזע אותנו כחברה להתעורר, השימוש במרחב חברתי (מועדון) לוקח מקום בו מתרחשות אינטראקציות רבות, ונוצרים מתחים וקונפליקטים רבים, וישנו מפגש רחב של אנשים ממגוון תרבויות, דעות שונות, עדות, גברים ונשים, כל אלו מגלים לנו איך עלולה להיווצר אלימות ואיך אנו צריכים להתנהג "בפועל" (תסריט שני). השימוש בשחקן האלים, מנסה להשליך החוצה את השימוש באלימות ולהראותו בפן שלילי. כמו-כן, בסצנה האחרונה מופיעה המשטרה, דבר הנועד להמחיש כי יש פיקוח ובקרה עלינו כחברה, ואפקט של פחד ( "השחקן המכה" בורח).
הסמוי: ברובד זה, הנראה "מבעד למסך" נגלית בעיה חמורה בהרבה ממה שנראה לנו לעין בצפייה בקליפ. רובד זה חושף לנו חברה ומציאות ישראלית מעוותת ועגומה, בה שימוש בכוח ואלימות הפכה לנורמה מוסכמת, ולא נעשה דבר על מנת "להקיא" ולהוקיע את התופעות הללו החוצה. השימוש המוגזם באלימות בקליפ רק גורם לנורמליזציה של האלימות, התוכן המילולי הבוטה, משקף את הלך הרוח הכללי בקרב הצעירים, והשימוש באווירה מאיימת וקודרת (חנייה של מכוניות אפלולית, מועדון חשוך) תורמת לאפקט הפחד במציאות הישראלית.
