מבוא
הרגישות הגוברת לזיהום הסביבה כפי שנתגלתה בעשורים האחרונים הביאה להתעניינות מיוחדת בעוולות המטרד. משפטנים שפקפקו בנכונותם של מוסדות המדינה ליצור כלים משפטיים חדישים ויעילים כדי לטפל בבעיות הזיהום, תרו וחיפשו אחרי מוסדות משפטיים קיימים המאפשרים לאזרח הפרטי לצאת למאבק בלא אישורן וגיבוין של הרשויות. נמצא שהמוסד המתאים ביותר, במשפט הפרטי לפחות, הוא האחריות בשל עוולות מטרד לציבור ומטרד ליחיד. ואכן עוולות אלו נוצלו במדינות רבות, וישראל בכלל זה, בניסיונות לשים קץ  למפגעי הסביבה, כגון זיהום אויר ורעש, שיש להם השפעה הרסנית על חייו ורווחתו של האדם.
השמירה על איכות הסביבה היא תפקיד חשוב של עוולות המטרד בתקופה המודרנית, אך היא  איננה תפקידן היחיד. סימן ה' בפרק ג' לפקודת הנזיקין, שכותרתו "מטרדים", דן בארבע עוולות: מטרד לציבור, מטרד ליחיד, הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה, ועוולות אלו נבדלות זו מזו הן ביסודותיהן והן בתפקידן במערכת המשפט. ניתן לנצל תביעה בשל מטרד ליחיד בניסיון להגן על איכות הסביבה בעיר שלמה, אולם ברור כי במקרים תהא תביעה בשל מטרד מיועדת לפתור סכסוך פרטי בין שני אזרחים, סכסוך שאין בינו לבין שמירת איכות הסביבה ולא כלום. מהו איפוא המכנה המשותף של עוולות המטרד?
המכנה המשותף של שלוש העוולות האחרונות: מטרד ליחיד, הפרעה לאור שמש, ומניעת תמיכה – ברור: כולן מגינות על אינטרס הפרט בהנאה מזכויותיו במקרקעין. ניתן, למעשה, לראות בעוולות של הפרעה לאור שמש ומניעת תמיכה, כמקרים מיוחדים של מטרד ליחיד. פחות ברור הוא הקשר בין מטרד לציבור ומטרד ליחיד, שהרי אין העוולה של מטרד לציבור באה להגן על אינטרס הפרט במקרקעין שלו, אלא דווקא על הציבור בכללותו בהשתמשו בזכויות הכלל. מחברים אחדים סבורים, שהכינוי המשותף שיש לעוולות מטרד לציבור ומטרד ליחיד הוא הדבר העיקרי הקושר את שתי העוולות. את השם המשותף – מטרד (nuisance) הם מייחסים לאחת מן ההתפתחויות ההיסטוריות המקוריות, האופייניות למשפט המקובל האנגלי. במקורו ציין המונח "מטרד", nuisance, רק הפרעה להנאת הזולת מזכויותיו במקרקעין. בשלב מסוים "התגנב" המונח לתוך הפסיקה לציין גם שורה של עבירות פליליות שבוצעו בדרכים, כגון חסימת מעבר.  כך קרה שאותו מונח שימש לתאר שני סוגי מעשים, האחד: מעשים הפוגעים ביחסים שבין אדם לשכנו, והשני: מעשים הפוגעים בציבור בכלל, והנושאים משום כך אופי פלילי. אין ספק כי בבדיקת יסודותיהן של עוולות מטרד לציבור ומטרד ליחיד נמצא כי המפריד בין שתי העוולות עולה על המשותף: למטרד לציבור שני פנים, הפן האחד בעל אופי פלילי, והפן האחר בעל אופי אזרחי, אם כי לפן הפלילי של העוולה השפעה חשובה על הפן האזרחי. ואולם אף-על-פי  שהאינטרס המשפטי המוגן על-ידי שתי העוולות אינו זהה, מעשים לא מעטים מהווים גם מטרד לציבור וגם מטרד ליחיד, וכפי שנאמר לעיל שתי העוולות עשויות למלא תפקיד חברתי דומה של שמירה על איכות הסביבה. בחיבור זה יוקדש דיון נפרד לכל אחת משתי עוולות המטרד לציבור וליחיד. לאחר הדיון בעוולות עצמן תנותחנה ההגנות המיוחדות לעוולות המטרד וכן התרופות במקרים של תביעות בשל מטרד. כבשאר העוולות בפקודת הנזיקין מקור ההשראה לעוולות המטרד הוא המשפט המקובל האנגלי. בתי-המשפט בישראל קבעו שאין הבדל בין עוולות המטרד לפי פקודת הנזיקין לבין עוולות אלו במשפט האנגלי, ועיון בפסיקה המקומית בתביעות בשל מטרד מראה, כי ההסתמכות על אסמכתאות אנגליות היא רבה. עם זאת, יש לזכור כי מפי הפקודה ולא מפי המשפט האנגלי אנו חיים, וכל בדיקה של נושא המטרד חייבת להתבסס על לשון הפקודה, כאשר האסמכתאות האנגליות משמשות רק אמצעי עזר להבנתה.